תביעה ייצוגית

על פי הבקשה, חצי חינם מציגה ומוכרת מוצרי “רסק עגבניות” למרות שכלל אין מדובר ברסק עגבניות, לנוכח רכיבי המוצר ובפרט כמויות הסוכר הגבוהות שבו

לטענת המבקשים, כאשר אסם סימנה את המוצרים כנטולי קפאין בזמן שאלו הכילו קפאין – היא גרמה לצרכניה המעדיפים שלא לצרוך קפאין, כן לצרוך קפאין בניגוד לרצונם וידיעתם, פגעה בהעדפתם וברצונותיהם וסיכנה אותם באופן ממשי

לטענת התובעים, הפיצוי בדמות מוצר חלופי אינו מהווה פיצוי ראוי עבור הצרכנים שקנו ממוצרי החברה. התביעות בהיקף מצרפי של יותר מחצי מיליארד שקל

נטען בבקשה כי לא זו בלבד שמגה מציגה מוצרים שאינם נמצאים בפיקוח תחת קטגוריית “מוצרים בפיקוח” באופן מטעה אלא שהיא אף מגדילה ומתמחרת מוצרים אלו, שלכאורה נמצאים בפיקוח, במחיר גבוה

לטענת המבקשת, במשך מספר שנים רכש ציבור הלקוחות את המוצרים הללו, שיובאו ושווקו על ידי ליימן שליסל במתכונת ובעיצוב אריזה מסוים, כאשר לפתע בוצע בהם שינוי משמעותי במרכיבים ובערך התזונתי, המפחית מערכם ופוגע באריכותם. תגובת ליימן שליסל: החברה פעלה בהתאם לחוקי הרגולציה בישראל, והשינוי המדובר ברכיבים לא הצריך דיווח

עוד נטען בבקשה, שהוגשה על ידי עובד זר מאריתריאה שהועסק ברשת כעובד ניקיון וסדרן, כי בתלושי השכר המונפקים לעובדים אלה רשומות כמעסיקות חברות שונות, חלקן לא פעילות וחלקן אינן עוסקות באספקת כוח אדם או ניקיון, שמעולם לא העסיקו את אותם העובדים

הבקשה היא בטענה שהחברה מציגה את מכלי המשקה ללא צירוף סכום הפיקדון בגובה 30 אג’ ותוך גביית הפקדון ללא הרשאה וידיעת הצרכן

לטענת המבקש, המשיבות שללו בהתנהלותן, הבאה לידי ביטוי בעיקר בכל הנוגע לאי גילוי המועד האחרון בו עדיף להשתמש באורז, את כוח הבחירה של הצרכנים, פגעו באוטונומיה שלהם בבחירת אריזות האורז שהם רכשו, ומנעו מהם לבצע קנייה השוואתית ונבונה

נטען בבקשה, כי החברה משווקת מוצרים במשקלים שונים אשר חזותם/ עיצובם/ נראותם דומה להפליא למוצרים אחרים מאותה הסדרה באופן שיש בו על מנת להטעות את הצרכן לסבור כי המוצר עם התכולה הנמוכה יותר הוא המוצר עם התכולה הגבוהה יותר. תגובת החברה: על פניו, אם יש ממש במתואר על ידיכם, מדובר בתביעה חסרת בסיס

לדברי המבקשת, במהלך 2020 הורחבה סדרת המוצרים אך מוצרים שנוספו למגוון הסדרה הצטרפו תוך הפחתה ניכרת מתכולת הטובין אגב הקטנת המוצרים בשיעור של לא פחות מ-50% והתייקרות סמויה של מוצרים אלו, וכל זאת על דרך הפרת חובת הגילוי. נטען, כי בשל הדמיון הפיסי המובהק בין האריזות אין הצרכן יכול להבחין כי מדובר בתכולה מופחתת