לחם חוק

השריפה כילתה את מפעלה של החברה, הציוד, המכונות והמלאי והחברה, המעידה על עצמה כחברה חדשנית, המפתחת מוצרי מזון ייחודיים והמזוהה בעיקר עם מותג הקמח “רובינפלד”, מציינת כי נאלצה לשקם את המפעל תוך שימור פעילותה השוטפת. לדברי בעלי החברה, בהינתן צו ההקפאה ניתן יהיה להציע הסדר נושים ריאלי, שיניח את דעתם של כלל נושיה

לדברי המבקש, החברה לא טרחה להסיר את המוצר מהמדפים וליידע את ציבור הלקוחות בדבר הסכנה המצויה בשימוש במוצר, והיא בחרה להניח כי לקוחותיה לא יטרחו לדרוש את כספם בחזרה, וכן רצתה לשמור על תדמיתה כחברה המוכרת מוצרים איכותיים, ועל כן היא לא עשתה דבר בעניין הפגם שבמוצר. תגובת מיה: “התביעה עדין לא הגיעה אל משרדינו וכאשר תגיע, נגיב בהתאם לתביעה”

לטענת המבקשים, החברה איננה מסוגלת לשלם שכר לעובדיה ולפרוע את חובותיה לנושיה, ונכון להיום לא שולמו להם משכורות חודש דצמבר האחרון. לדברי העובדים בחברה, הם לא יוכלו לגבות את חובות החברה כלפיהם המוערכים בשלב זה בסך של 120 אלף שקל

בבקשה נאמר, כי לקוח המחזיק כרטיס מועדון שופרסל, המבקש לשלם חיוב בדחייה של חודש ומאמין כי בחלוף כחודש נפרע החיוב, מוצא עצמו בעל כורחו וללא ידיעתו בהסדר בו חיובו נפרס במסגרת תכנית “תשלום עדיף” על פני מספר רב של חודשים, במהלכם הוא מחויב בחיובי ריבית חריגים

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לבית משפט השלום בחיפה כנגד חברת נפטון מוצרי מזון (1990) מבאר שבע הפועלת עשרות שנים והמעידה על עצמה כמי שנחשבת לאחת היבואניות הגדולות והמובילות ליבוא ושיווק מוצר מזון. זאת, בטענה להטעיית צרכנים על ידי הדגשת מידע שאסור לכתוב על אריזת המוצר “אורז בסמטי מובחר” באופן המהווה יתרון אסור בתחרות. לדברי המבקש שלומי מלכה הוא רכש וצרך את המוצר האמור מתוך אמונה כי מדובר באורז מובחר העולה באיכותו על מוצרי אורז מתחרים, וזאת לאור הבטחות המשיבה המובאות על אריזת המוצר. אולם בדיעבד התחוור לו, כי המשיבה בחרה בדרך הקלה “לצוד” את עיני הצרכן על ידי הדגשת

לדברי המבקשת היה מצופה כי תנובה תתאים את מחירי השמנת החמוצה 9% ו-27% שאינה מפוקחת, למחירי השמנת המפוקחת – שמנת חמוצה 15% מתוצרתה, בשים לב לכך שרכיבי שלוש השמנות הם דומים, אך בפועל מחירן גבוה ביותר מ-45% ומצביע על ניצול כוחה המונופוליסטי של החברה

בעתירה נטען, כי ייבוא חלקי פנים לא כשרים ובכלל זה שומן חזיר הותר בחוק הבשר ואף ניתנו לגביו היתרי ייבוא במהלך השנים, והחלטת משרד הכלכלה שלא האריך את רישיון הייבוא שניתן לה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ולא הונח לה כל בסיס עובדתי, ולפיכך היא בטלה

בתביעה נטען, כי במהלך משא ומתן נגוע בחוסר תום לב, לרבות באמצעות הבטחות שווא, שכנעה הנתבעת את התובעת להשקיע ממיטב כספה (מאות אלפי שקלים) בהקמת דוכן במתחם, אשר לפי הבטחה יוצב בכניסה הראשית לו, אולם הסתירה ממנה באותה העת שבקרוב עתידה כניסה זו למתחם להיסגר

בבקשה נטען כי שופרסל אינה מודעת לקשיים עמם מתמודדים אנשים עם מוגבלות, ומשיקולים שאינם מן העניין החליטה שלא לבצע את חובתה החוקית לספק את השירות הבסיסי והמוסרי הזה