לחם חוק

בית המשפט מתבקש להורות לאניטה גלידה לחדול מגביית יתר בגין רכישת גלידה במשקל העולה על קילוגרם אחד, ולפעול אך ורק בהתאם למחירים המוצהרים בתפריט. תגובת החברה: “קיבלנו בהפתעה את התביעה, על הטענות המועלות בה, אשר אנו סבורים שאין בהן ממש”

לטענת המבקש, במסגרת הקמפיין קרפור מציגה לציבור מצג שווא כאילו ההנחות של מוצרי “הסל של ישראל” ניתנות בכל סניפי הרשת, כאשר בפועל הן ניתנות רק בחלק קטן מהסניפים

בעתירה נטען כי הרבנות, שהיא מונופול בתחום אישורי הכשרות לבשר המיובא לישראל, מתיימרת לפגוע בזכות יסוד חוקתית לחופש העיסוק של העותרת, שכבר מייבאת שנים רבות בשר לישראל ומבקשת כעת לייבא גם בשר בקר טחון. לדברי העותרת, לא הוצג בפניה כל שיקול כשרותי לפגיעה הקשה בה

בכתב התביעה נאמר כי עניינה בהפרות בוטות, בחוסר תום לב קיצוני ובהתנהלות דורסנית של תאגיד ענק אל מול התובעת, ספקית שירותים קטנה, אשר שימשה לאסם כזרוע ביצועית מקצועית ומסורה. נטען כי בראשית נובמבר 2024, לאחר שאסם גרמה לתובעת לגדול ולהרחיב משאבים ועובדים, לפתע פתאום הודיעה לה על סיום ההתקשרות בתוך פחות מחודשיים

התובעת מציינת כי במהלך המו”מ בין הצדדים דרשה ממנה שופרסל תחילה לחתום על כתב סילוק וויתור בלתי חוזר, על פיו תשלם לה שופרסל כ-348 אלף שקל עבור כל חובותיה כלפיה, וכי בתמורה היא תוותר על כל טענותיה כנגדה. לדברי התובעת היא חתמה על כתב הסילוק אולם עד היום לא שילמה שופרסל את חובה כלפיה

בערעור נאמר כי האירועים הנטענים על ידי הרשות התרחשו על רקע תקופה חריגה ומורכבת, תוך שהתחוללה מלחמה רחבת היקף ארוכה וקשה במדינה, במספר רב של חזיתות, במהלכה פעלה רשת קרפור תחת עומס תפעולי חסר תקדים, לרבות מחסור בכוח אדם

נטען כי שופרסל משווקת מוצרים לציבור במסגרת פלטפורמת המכירה המקוונת “שופרסל אונליין”, תחת הכיתוב “מארז חיסכון”, אף שבפועל בדיקה של המחיר ליחידת מידה מלמדת כי ברבים מן המקרים לא זו בלבד שאין מדובר בחיסכון, אלא שמארזי ה”חיסכון” יקרים יותר מן החלופות הרלוונטיות

בית המשפט קבע כי חילופי הטיוטות בין הצדדים לא הבשילו לכדי הסכם מחייב: לא הוכחה גמירות דעת, לא הייתה מסוימות מלאה, ההסכם לא נחתם ולא נרשם בלשכת רישום המקרקעין או אצל רשות מקרקעי ישראל

בנוסף מתבקש בג”ץ להוציא צו ביניים להקפאת כל פעולה מעשית ואופרטיבית לקידום התוכנית שמהותה הליך תחרותי בין רשתות המזון להוזלת מחיר מוצרי יסוד לציבור, וזאת עד להכרעה בעתירה

לדברי רמי לוי, הפסיקה הכירה זה מכבר בכך שבמציאות העסקית אין זה סביר ולא יעיל להנהיג מדיניות של “אפס תקלות”. ברשת מביעים תמיהה מדוע רשות מנהלית עוסקת בזוטות מול עוסק שהוא בבחינת “משק לשעת חירום” בעתות משבר, ובמקום להוקיר את פועלו להעניק ביטחון תזונתי לאזרחי המדינה, פועלת להטיל עליו עיצום כספי בסכום נכבד