לחם חוק

ייצוגית בטענה להטעיה צרכנית לגבי משקלו של חטיף “רבע לשבע” הוגשה נגד שטראוס גרופ

7 בספטמבר 2023

תכלית הבקשה שהגיש עתה, היא להשיב לציבור את הכספים ששילם תוך כדי הטעייתו בקניית אריזה מופחתת משקל ויקרה בשיעור ניכר ללא יידועו. תגובת החברה: שטראוס מקפידה לקיים את הוראות הדין בכלל וביחס למוצרי רבע לשבע בפרט

לחם חוק

ייצוגית נגד דיפלומט בטענה להטעיה: מציעה מוצרים בהנחה כאשר בפועל המחיר לא משתנה ולא מוזל לזמן קצוב

6 ביולי 2023

בבקשה נאמר כי התנהלותה האמורה של דיפלומט הסבה ללקוחותיה תסכול רב, עוגמת נפש ותחושה לפיה הם רומו על ידה. בנוסף נגרם להם נזק כספי שכן הם שילמו עבור מוצרים בהנחה כשבפועל קיבלו מוצרים במחיר קבוע בכסות של מחיר נמוך יותר

לחם חוק

ייצוגית נגד חברת ניצן מותגי מזון בטענה שמכרו מוצר “המתחפש” לחרדל אמיתי

22 ביוני 2023

לדברי המבקש, בדיקה ברשימת הרכיבים של המוצר העלתה כי הוא עשוי מ-13-18% זרעי חרדל, בעוד מוצרים דומים מכילים כמויות נכבדות אף יותר המגיעות ל-30%. הוא סבור כי את המוצר האמור אותו הוא רכש, יש לכנות ולהציג לכל היותר כ”ממרח חרדל” ולא כחרדל מובחר

לחם חוק

ייצוגית נגד 15 חברות לשיווק פיצוחים בטענה להטעיה לגבי כמות הפחמימות באריזות בוטנים

15 בדצמבר 2022

נטען כי כי המשיבות מדפיסות על גבי אריזות מוצרי הבוטנים את תכולת רכיבי המוצרים, ומציינות כי בכל 100 גרם בוטנים יש כמות פחמימות של גרמים בודדים, כאשר בפועל בכל 100 גרם בוטנים יש כמות פחמימות של יותר מ-13 גרם. זאת, בהתאם לבדיקה שנערכה במעבדה מוסמכת

לחם חוק

ייצוגית נגד אסם בטענה להטעיה צרכנית בנוגע ליבוא וסימון קפסולות הקפה של חברת סטארבקס

15 במאי 2022

לטענת המבקשים, כאשר אסם סימנה את המוצרים כנטולי קפאין בזמן שאלו הכילו קפאין – היא גרמה לצרכניה המעדיפים שלא לצרוך קפאין, כן לצרוך קפאין בניגוד לרצונם וידיעתם, פגעה בהעדפתם וברצונותיהם וסיכנה אותם באופן ממשי

לחם חוק

ייצוגית נגד שופרסל בטענה שהיא מטעה לקוחות הרוכשים ממנה ירקות ופירות לסבור כי מדובר בתוצרת ישראל

6 במאי 2021

לטענת המבקש, במקרים רבים מספקת שופרסל ללקוחותיה פירות וירקות שאינם מתוצרת ישראל, בכלל זה פירות וירקות שיובאו מטורקיה, מירדן ומרצועת עזה. על חלקם אף מופיעה מדבקה המסגירה את ארץ הייצור

לחם חוק

ייצוגית נגד מוצרים טבעיים בית יצחק בטענה לסימון מטעה של המוצר “מעדן פרי”

28 בדצמבר 2020

לטענת התובעת, במסגרת המלצות משרד הבריאות, נאסר במפורש לסמן בירוק מוצר המחויב בסימון אדום. לטענת המבקשת, הנתבעת סימנה את המוצר “מעדן פרי” בסימון אדום המתאים ליתר הסוכרים כמתחייב מהתקנות, אך עם זאת, סימנה את המוצר בסמל ירוק הנחזה להיות הסמל הירוק הייחודי של משרד הבריאות. תגובת הנתבעת: מדובר בתביעה חסרת בסיס