בקשה לתביעה ייצוגית

לדברי המבקש, ברגע ששופרסל קבעה את מחיר אוזני המן לפי משקל, היה עליה לחייב את הצרכנים לפי המשקל הנקי וללא משקל האריזה

לדברי המבקשת, העובדה שהמוצרים אותם רכשה הופיעו תחת הקטגוריה של “מוצרי חלב” ו”גבינות”, והתיאור של המוצרים כמתאים לתיאור של גבינות אמיתיות הובילו אותה להאמין כי מדובר במוצרי גבינה

נטען כי היקב מפר את הוראות התקן הרשמי האוסר על הוספת סוכר לבן ל”תירוש” ולכן לא ניתן לכנות את מיץ הענבים מתוצרתו בשמות “תירוש” ו”טבעי”

לדברי המבקש, הוא סבר כי מוצרי מזון, ובמיוחד של חברות גדולות ומובילות כגון תנובה, עוברים בדיקות קפדניות סדירות, לפיכך לא אמורה תנובה להוציא לשוק מוצרים פגומים הכוללים טפילים המסוכנים לבריאות הציבור

נטען כי כי המשיבות מדפיסות על גבי אריזות מוצרי הבוטנים את תכולת רכיבי המוצרים, ומציינות כי בכל 100 גרם בוטנים יש כמות פחמימות של גרמים בודדים, כאשר בפועל בכל 100 גרם בוטנים יש כמות פחמימות של יותר מ-13 גרם. זאת, בהתאם לבדיקה שנערכה במעבדה מוסמכת

לדעת המבקש, ההפרה בעניינו היא כפולה: ראשית – יינות וטעמים מגדילה את רווחיה על ידי שלילת האוטונומיה מלקוחותיה והטעייתם תוך הפרת צו סימון טובין. שנית – הרשת חוסכת את העלות המשמעותית הצפויה מסימון עשרות מוצרים בשפה העברית ובכך היא מעצימה את רווחיה

לטענת המבקש, שופרסל שוקלת ואורזת מראש מוצרים אותם היא מוכרת לצרכניה ללא מידע חשוב מהמעלה הראשונה כגון: סימון המוצר בסמלים בצבע אדום לעניין ערכים תזונתיים לא בריאים, הסתרת דבר קיומו של צבע מאכל ברשימת הרכיבים, אי ציון תאריך תפוגה, אי ציון פרטי יצרן ועוד