הטעיה צרכנית

נטען בבקשה, כי בעוד סודה סטרים מתהדרת במצגיה הרשמיים בבקבוקי פלסטיק 1 ליטר, בפועל מכילים בקבוקים אלה 840 מ”ל בלבד, ובקבוקי 0.5 ליטר מכילים 0.45 ליטר בלבד

לטענת המבקש, במקרים רבים מספקת שופרסל ללקוחותיה פירות וירקות שאינם מתוצרת ישראל, בכלל זה פירות וירקות שיובאו מטורקיה, מירדן ומרצועת עזה. על חלקם אף מופיעה מדבקה המסגירה את ארץ הייצור

לטענת התובעת, במסגרת המלצות משרד הבריאות, נאסר במפורש לסמן בירוק מוצר המחויב בסימון אדום. לטענת המבקשת, הנתבעת סימנה את המוצר “מעדן פרי” בסימון אדום המתאים ליתר הסוכרים כמתחייב מהתקנות, אך עם זאת, סימנה את המוצר בסמל ירוק הנחזה להיות הסמל הירוק הייחודי של משרד הבריאות. תגובת הנתבעת: מדובר בתביעה חסרת בסיס

לדברי המבקשת, מדובר בתופעה חמורה של ייקור מוצר צריכה בסיסי באמצעות הקטנת אריזתו ללא מתן גילוי אפקטיבי

בבקשה נטען כי החברה מציגה מוצר הנמכר לצרכני הקצה כ”גבינה” לכל דבר ועניין, כאשר אין המוצר מהווה גבינה ואף אסור לכנותו גבינה בשום אופן. המוצר מוצג במקרר הגבינות לצד גבינות אמיתיות ובכלל זה גבינות בולגריות אמיתיות, כאשר הוא אף מוצג ספציפית בשלט שעל המדף כ”גבינה בולגרית”

לדברי המבקש, חצי חינם מציעה לצרכן את המוצר קרקרים מסוג “לחמית” מתוצרת אסם במשקלים שונים במסגרת מכירה אחת וכוללת, בלי לציין את המחיר ליחידת מידה, ובלי שפורטו המחירים השונים של הלחמית ליחידת מידה, ומבלי שצוין כי המדובר במשקלים שונים של הלחמית

לטענת המבקש, נביעות וטמפו פעלו באימתנות שיווקית דידקטית ומתוחכמת על מנת ליצור שקילות תודעתית אצל הצרכן כאילו עסקינן במים מינרליים עם תוספות זניחות, מקום בו לכל היותר מדובר במשקה ממותק עם תוספי מזון הקיימים בכל מוצר הנמנה על פלח שוק המשקאות הקלים. תגובת נביעות: זוהי תביעה ללא כל בסיס, מדובר במשקה על בסיס מים ותוספות וכך הוא מוצג ומשווק

בנוסף, לטענת העותרים, מוכרת שופרסל מוצרי בשר ודגים במשקל ולא מפחיתה את משקל האריזה או חלקה, וכך גם לגבי מוצרי מעדניה – גבינות קשות, נקניקים ועוד וכן מוצרי “מיקס עלים” למיניהם. בעניין החסה והמיקס, נאמר בבקשה, ציינה שופרסל משקל גבוה בהרבה ממשקל המוצר

בבקשה נטען, כי צרכן הנחשף למידע המסומן והמודגש על גבי האריזה לא מעלה על דעתו כי ערכיו התזונתיים של המוצר כוללים ערך פחמימתי גבוה מאוד, המביא לעליית רמת הסוכרים בדם ואשר מוצאם הוא נגזרת ישירה לקיומו של רכיב המלטיטול במוצר

בבקשה נטען, כי למעשה המוצר מכיל מלח בכמות הגדולה פי שישה מהכמות המותרת המאפשרת את סימונו ושיווקו כ”ללא מלח”