בריאות

לדברי ויליגר, התביעה נגדה באה על רקע משבר פיננסי ומשפטי בו מצוי המותג סטארקיסט לאחרונה, לאחר שסטארקיסט מיהרה לסגור את מפעל הייצור שלה בישראל בעקבות הורדת מכסים והחברה האמריקאית נאלצה לשלם קנס של 100 מיליון דולר

לדברי מסעדת טורו, בכוונת המועצה הדתית למנוע את תעודת הכשרות שלה עד למינוי המשגיחים מטעמה, ללא כל הצדקה בדין, ללא נחיצות כלל וכלל, ורק למטרת “סידור עבודה” עבור שני משגיחים חדשים, תוך התעלמות מהנזק הכספי שייגרם לה

בתביעה נאמר כי ויליגר בחרה בשם Seakist וכן בחרה לעצב את האריזה באותם צבעים: ירוק לבן המזוהים עם סטארקיסט. בנוסף נטען כי ויליגר בחרה לעשות שימוש בשם המהווה הפרה בוטה של סימני המסחר של סטארקיסט. על פי תגובת ויליגר, בית המשפט כבר דחה את בקשת סטארקיסט לקבל צווי מניעה במעמד צד אחד, והתובעת לא גילתה שעל שמה של ויליגר רשום סימן המסחר Seakist כבר 35 שנה

במהלך הביקורת מכר אחד הנאשמים למפקחת מטעם המשרד ארבעה מצרכים בפיקוח, במחיר העולה על המחיר המרבי שנקבע להם בחוק הפיקוח ובצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים: : קרטון חלב, לחם פרוס, מלח שולחן ותבנית 12 ביצים

על פי ההסכם, מרינדו התחייבה כי החל מתום 30 יום מקבלת הסדר הפשרה, היא לא תחייב את לקוחותיה בגין משקל האריזות של מוצרי הבשר והעוף. בנוסף, מרינדו תסמן על אריזות המוצרים את המשקל נטו של הבשר

קוקה קולה, טוענת המבקשת, מנצלת לרעה את כוחה וגובה מחירים מופרזים בגין המוצרים נשוא בקשת האישור, באופן הפוגע בציבור הצרכנים ומהווה הפרה של חוק התחרות הכלכלית. תגובת קוקה קולה: מדובר בבקשה שממחזרת טענות שמצויות בערעור בבית המשפט העליון על אישור בקשה לדון בייצוגית אחרת באותו נושא בדיוק. קבלת הערעור תסתום את הגולל אף על הבקשה הזו

לטענת התובעת, בדיעבד התחוור לה כי הולכה שולל על ידי הפניקס אשר לא התכוונה ממילא לכבד את חבותה ולפצות אותה על הנזק למטען הסויה. לדבריה, נציגי המבטחת המשיכו להציג דרישות מכבידות שונות ומשונות לקבלת מסמכים נוספים שאינם רלוונטיים

התובעת, חברת קסם השקל ועוד, טוענת כי שופרסל הזמינה ממנה כמות פחותה מהכמות עליה סוכם במסגרת הסכם הרכישה – כמחצית מהכמות בלבד. שנית – שופרסל לא שילמה לה את המחיר שסוכם ולמעשה לא שילמה לה כלל, גם לא עבור הסחורה שאין חולק כי סיפקה לה

בתביעה נאמר, כי העותרת השקיעה כספים ומשאבים אדירים לצורך יישום המכרז, הספקת המוצרים מכוחו, וכן לצורך העמידה בלוחות הזמנים שנקצבו על ידי משרד הבריאות

חברת המלון החליטה כי ההוראה שבחוק שעות עבודה ומנוחה המחייבת תשלום בגין שעות העבודה הנוספות, אינה חלה עליה וכי היא אינה משלמת את שעות העבודה הנוספות הקבועות בדין. על פי התובעים שעבדו במלון בביטחון ובמטבח, ההנהלה אינה משלמת להם כדין