בריאות

בתביעה נאמר כי טיב טעם שכרה חנות בקומת הקרקע של הבניין בעיר ועשתה בו שימוש כאחד מסניפיה. לטענת טיב טעם, כפועל יוצא ממחדליה של נציגות הבניין המייצגת את בעלי הנכסים בבניין, ליקויים בצנרת הביוב של הבניין גרמו לנזילות מתקרת הסניף

לדברי המבקש, כאשר מדובר במוצרים מן החי מעובדים, חל איסור לשווקם ולייצרם אלא אם כן הם מסומנים כ”מוצרי בשר מעובדים”. נטען כי במקרה הנדון, אין כלל מדובר בשווארמה “אמיתית” ואין מדובר בנתחי הודו או פרגיות, אלא לכל היותר במוצרי מזון מעובדים, על בסיס עוף או הודו, המכילים מרכיבים שוודאי שלא יהיו בנמצא במטבח הביתי או בהישג ידו של הצרכן

נטען כי הנתבעת, ג’נרל מילס ישראל, המייצרת ומייבאת מוצרי מאפה ואבקות לעוגות של רשת פילסברי, וכן פועלת להפצת מותג הגלידות Haagen Dazs, החליטה ללא התראה לגזול את זכותה הבלעדית של התובעת להפצה ומכירה בעיר אילת, ולהעבירה לצד שלישי ללא פיצוי. תגובת הנתבעת: מדובר בתביעה חסרת כל בסיס, שהוגשה כנראה משיקולים טקטיים, בניסיון להקדים תביעות כספיות כנגד התובעת לתשלום חובותיה

בית המשפט מינה נאמן לצורך בחינה מקדמית של היתכנות להמשך ההליכים, וכן לבחינת היתכנות של הפעלה זמנית של החברה. לדברי הבעלים, פנייתו לבית המשפט היא פועל יוצא ממשבר תזרים מזומנים לאחר שהבנקים הפסיקו לקיים נוהג קבוע במערכת היחסים בין הצדדים וסירבו לנכות צ’קים של לקוחות ולהעמיד לו אשראי, בעקבות משבר הקורונה

בבקשה נטען כי החברה מציגה מוצר הנמכר לצרכני הקצה כ”גבינה” לכל דבר ועניין, כאשר אין המוצר מהווה גבינה ואף אסור לכנותו גבינה בשום אופן. המוצר מוצג במקרר הגבינות לצד גבינות אמיתיות ובכלל זה גבינות בולגריות אמיתיות, כאשר הוא אף מוצג ספציפית בשלט שעל המדף כ”גבינה בולגרית”

המחדל הראשון, נטען בבקשה, עניינו בגביית דמי משלוח בסך 30 שקל במקום 10 שקלים, למרות שההזמנה המקורית שביצע הלקוח הייתה בסכום של 750 שקל ויותר (סכום שמקטין את דמי המשלוח). לדברי המבקשים, שופרסל אינה מודיעה ללקוחות ואינה מתאמת לגבי חוסרים של מוצרים רבים ולגבי העלאת מחיר המשלוח בגינם, וללקוח נודע על כך רק עם קבלת ההזמנה

לדברי ויליגר, התביעה נגדה באה על רקע משבר פיננסי ומשפטי בו מצוי המותג סטארקיסט לאחרונה, לאחר שסטארקיסט מיהרה לסגור את מפעל הייצור שלה בישראל בעקבות הורדת מכסים והחברה האמריקאית נאלצה לשלם קנס של 100 מיליון דולר

לדברי מסעדת טורו, בכוונת המועצה הדתית למנוע את תעודת הכשרות שלה עד למינוי המשגיחים מטעמה, ללא כל הצדקה בדין, ללא נחיצות כלל וכלל, ורק למטרת “סידור עבודה” עבור שני משגיחים חדשים, תוך התעלמות מהנזק הכספי שייגרם לה

בתביעה נאמר כי ויליגר בחרה בשם Seakist וכן בחרה לעצב את האריזה באותם צבעים: ירוק לבן המזוהים עם סטארקיסט. בנוסף נטען כי ויליגר בחרה לעשות שימוש בשם המהווה הפרה בוטה של סימני המסחר של סטארקיסט. על פי תגובת ויליגר, בית המשפט כבר דחה את בקשת סטארקיסט לקבל צווי מניעה במעמד צד אחד, והתובעת לא גילתה שעל שמה של ויליגר רשום סימן המסחר Seakist כבר 35 שנה