בריאות

לדברי עורך דינו של הטבח, בעקבות התאונה חש הטבח כי במסעדת קופי בר הפנו לו כתף קרה, לאחר שמעסיקיו הודיעו לו כי עקב מגבלותיו הבריאותיות אין הם יכולים להעסיק אותו יותר. מקבוצת אר.טו.אם – קופי בר, נמסר: מדובר בעובד שעבד אצלנו כחצי שנה, נפצע וטופל מאז על ידינו באופן צמוד ומסור. העובד מעולם לא פוטר

לדברי המבקש, חצי חינם מציעה לצרכן את המוצר קרקרים מסוג “לחמית” מתוצרת אסם במשקלים שונים במסגרת מכירה אחת וכוללת, בלי לציין את המחיר ליחידת מידה, ובלי שפורטו המחירים השונים של הלחמית ליחידת מידה, ומבלי שצוין כי המדובר במשקלים שונים של הלחמית

החברה פנתה לבית המשפט בבקשה למתן ארכה להגשת עתירה מנהלית כנגד דרישת התשלום שהושתה עליה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חולון. לדברי החברה, יש לה טענות כנגד חוקיות החיוב וגובהו

לדברי המבקש, ג’פניקה החליטה לשנות באופן חד צדדי ולאלתר את תנאי מועדון לקוחותיה, וביטלה את הנקודות שצברו חברי המועדון, בלי שניתנה להם התראה ותקופה מספקת למימוש הנקודות כדין

בבקשה נטען, כי הרשת נטלה מוצרים של מותגים מובילים וייצרה מוצרים שלה במחיר נגיש יותר, אולם כדי להבטיח כי הצרכן אכן ירכוש אותם ולא יעדיף את המותגים המובילים, יצרה הרשת את מוצרי המותג הפרטי כך שייראו דומים להפליא למוצרים בעלי המוניטין

לדברי 23 העובדים, רובם עובדים קבועים וחלקם עובדים זמניים שהועסקו כמלצרים, החברה הפסיקה למעשה להפעיל את בית הקפה בספטמבר השנה ובעליה ומנהלה הורה להם לציין כי בית הקפה נסגר עקב שיפוצים ונעלם, תוך שהוא מותיר אחריו חובות לספקים שונים

לדברי המבקשת, על אף שהזמינה את המוצרים המפורסמים כ”בלי מלח” וכך גם הוצגו בתעודת המשלוח, הסתבר לה כי כמצוין על האריזה מדובר במוצר המכיל גם מלח בכמות של 45 מ”ג ל-100 גרם מוצר, בעוד שעל פי התקן, מוצר המסומן כ”ללא מלח” יכול להכיל לכל היותר 5 מ”ג נתרן ל-100 גרם מוצר

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב השית על שופרסל קנס של 252 אלף שקל וכן התחייבות שלא לבצע עבירות דומות. עתה נטען בערעור כי העונש אינו נותן ביטוי הולם לנסיבות ביצוע העבירות והצטברותן ובייחוד לעובדה כי העבירות בוצעו כלפי 63 עובדים

עוד נטען בבקשה, כי החברה רושמת מחיר מסוים על מכלי ומארזי המשקה ומפרטת מחיר זה גם בסיום העסקה, בעוד בפועל התגלה, כי היא מחייבת את הצרכן בסכום נוסף (דמי פיקדון) בלי לעדכן בכך את הקונה

לטענת ויליפוד, שומת הארנונה מתעלמת מהסכם פשרה שריר שנחתם בינה לבין העירייה בשנת 2015, שעודו בתוקף והמסדיר את חיוב מלוא השטחים בנכס עד לסוף שנה זו. מעיריית יבנה נמסר, כי הצדדים נמצאים במגעים מתקדמים לסיום המחלוקת בהסכמה לפיה תסדיר החברה את חובה לעירייה