העיצומים הוטלו לטענת הרשות כי הרשת הטעתה את הצרכן בנוגע למקום הגידול של מספר פירות וירקות שמכרה שהוצג כייצור מקומי. ברשת אומרים, כי מטרת השילוט הדקורטיבי המעודד רכישת תוצרת ישראלית הייתה במטרה לעודד רכישת תוצרת כחול לבן ככלל ולשיפור המורל בימי המלחמה
לטענת גיתם, שופרסל הפרה ברגל גסה את ההסכם ביניהן הקובע כי סיום ההתקשרות בין הצדדים כפוף למתן הודעה מוקדמת בכתב של ארבעה חודשים. עוד נטען, כי שופרסל נמנעת מלמסור לגיתם מסמכים ונתונים שיאפשרו לה לחשב את זכאותה, וכי שופרסל התכחשה לקיומו של הסכם בין הצדדים
לטענת המבקש, למרות שם המוצר ביסלי Dip it – אימרה ברורה לפיה המוצר הוא עם “דיפ” וכן צילום המטבל בחזית אריזתו, הרי שלאכזבת הצרכנים (קהל היעד) שהם בעיקר ילדים ובני נוער, אין כל מטבל מצורף לביסלי
החברה הוותיקה עוסקת בתחום הסיטונאות וקמעונאות, שיווק, מכירה והפצה של מוצרי צריכה ומזון יבשים לשוק המקומי, לגופים מוסדיים וגופים פרטיים כמו גם עמותות (עזר מציון, פתחון לב, לתת, ועוד) ואף בייצוא לחו”ל
המבקש סבור כי פעולותיה של החברה נעשו בקול ענות חלושה, בחזקת מעט מדי ומאוחר מדי. תגובת החברה: חברת בית השיטה פעלה בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות לאיסוף המוצרים מרשתות המזון השונות והשמדתם
נטען כי נעשה שימוש לא מושכל ומטעה על גבי סדרה של מוצרים המיוצרים או משווקים על ידי המשיבות כאשר הן מציינות על גבי המוצרים את הביטוי “לשימוש עד” בכל הנוגע לתאריך הרלוונטי לצריכת המוצרים תחת הביטוי “עדיף להשתמש לפני”
בתביעה שהוגשה לבית המשפט השלום נאמר כי ביטוח חקלאי ביטחה את התובעת בפוליסה לביטוח “כל הסיכונים עסקים שונים”, וכי באחד הימים פרצה שריפה במתבן. המבטחת הכירה בחבותה ושילמה סך של 300 אלף שקל בניכוי השתתפות עצמית, בטענה כי לא הותקנה מערכת כיבוי אוטומטית כפי שנדרש בפוליסה
לדברי המבקש, תן ביס התחייבה ועודנה מתחייבת בפני קבוצת לקוחות גדולה ביותר של עובדי מדינה, כי הזמנת אוכל דרכה תקנה להם נקודות שאותן יוכלו להמיר בכסף להזמנות נוספות. לטענתו, התחייבות לחוד ומציאות לחוד