תביעת ביטוח

איילון טענה במסגרת מכתב הדחייה, כי הרחבת נזקי טרור שנרכשה בפוליסה הנדונה איננה הרחבת נזקי מלחמה, וממילא לא נועדה לכסות סיכוני מלחמה, וכי מאחר שהנזק אירע כתוצאה מהמלחמה היא נאלצת לדחות כיסוי ביטוחי לתביעה. התובעת טוענת, כי איילון ניסחה מראש את אותה הרחבה של נזקי טרור כשיורית, דהיינו מעבר לתשלום שיתקבל ממס רכוש

לטענת התובעת, על פי בדיקות שנערכו על ידי שמאי חקלאי ואגרונום, נמצא כי התובעת שיווקה בשלוש השנים האחרונות, טרם פתיחת מלחמת חרבות ברזל, יבול ממוצע של 36 ק”ג לכוורת, ובעונת הנזק עלה בידיה לשווק כ-6.40 ק”ג דבש לכוורת, דהיינו ירידה דרמטית העומדת על כ-17% בלבד מהכמות הממוצעת הפוטנציאלית

המושב מציין כי ביטח את הגידולים בקרן בביטוח אסונות טבע בירקות במסלול רחב, וכי הגידול השתבש באורח קשה בשל עלקת מצרית (צמח טפיל שורש) שיש לה פוטנציאל נזק גבוה במיוחד בגידול עגבניות לתעשייה. לפי התביעה, המושב טיפל בחלקה בטיפול מונע בהתאם לפרוטוקול הטיפול המקובל, אולם למרות זאת התפשטה העלקת בחלקה וגרמה נזק

כפל ביטוח יתקיים כאשר הסיכון המבוטח בשתי פוליסות או יותר יהיה אותו סיכון * האינטרס הזהה בנכס המבוטח אינו גורע מדרישת החפיפה לגבי הסיכון המבוטח

התובע טוען כי עשה מעבר לנדרש בפוליסה לצורך מניעת שריפה, וכי טענתה של מגדל לפיה השריפה פרצה בשל אי עמידה בדרישות המיגון והאמצעים להקלה בסיכוני אש אשר נקבעו בפוליסה, היא טענה חסרת כל בסיס אשר נטענה בניגוד לפועלו

בתביעה נאמר כי מגדל הכירה בכיסוי הביטוחי לאירוע ומצאה כי אכן נגרם נזק כבד למבנה ולמערכות הקירור, ושילמה לתובעת 860 אלף שקל בגין הנזקים הישירים שנגרמו לה, אולם מגדל דחתה את הכיסוי הביטוחי בגין נזקי אובדן הרווחים, בנימוק לפיו לא הוצגו בפניה ראיות מספיקות או משכנעות לכך

בתביעה שהוגשה לבית המשפט השלום נאמר כי ביטוח חקלאי ביטחה את התובעת בפוליסה לביטוח “כל הסיכונים עסקים שונים”, וכי באחד הימים פרצה שריפה במתבן. המבטחת הכירה בחבותה ושילמה סך של 300 אלף שקל בניכוי השתתפות עצמית, בטענה כי לא הותקנה מערכת כיבוי אוטומטית כפי שנדרש בפוליסה