לחם חוק

נטען כי המוצר “עוגיות מרוקאיות – ללא תוספת סוכר”, משווק תוך הפרת חובת הסימון האינהרנטית, אשר נועדה לאפשר לצרכן קנייה השוואתית נגישה ומנוטרת, תוך היוודעותו למהות המוצר ותכונותיו המרכזיות, ובפרט שמירה על בריאותו ומניעת הטעייתו

לאחר פריקת המטענים בנמל אשדוד הם נמסרו לחזקתה של חברת פוליבה, ואז נתגלו חוסרים בכמויות בהיקף של כ-46 טון מטרי. בתביעה מצוין כי בהסכם החכירה נקבע כי הנתבעות יחובו בפיצוי מלא של התובעת בגין כל חוסר במטענים, אם וככל שיתרחשו

המבקש, שרכש מוצרים שקילים ברשת קרפור (50 סניפים) במספר הזדמנויות, טוען כי גילה שקרפור לא הפחיתה באופן מלא או חלקי את משקלי האריזות, וכן לא סימנה על גבי המוצרים את עלות האריזה באופן נפרד ומובחן

עוד נטען, כי ברשת לא מציינים את כמויות וסוגי הסוכרים שיש במוצרים, כמויות השומנים, נתרן, ופחמימות. זאת, בניגוד להוראות תקנות ההגנה על בריאות הציבור – מזון וסימון תזונתי

כך, על פי התביעה, כאשר מזמין הלקוח מספר מוצרים, אך אחד או יותר מהם אינם מצויים במלאי של בית העסק, וולט וסיבוס אינן מחזירות לו את מחיר המוצר החסר, אלא מחייבות את כרטיס סיבוס / האשראי שלו במלוא עלות ההזמנה, כולל המוצר החסר, ובגין ההפרש מאלצות אותו לקבל מהן בקרדיט זיכוי לרכישה עתידית אצל וולט

לטענת המבקש, סודה סטרים משגרת לנמענים רבים, אשר מעולם לא נתנו את הסכמתם, דברי פרסומת בתפוצה נרחבת בניסיון לשווק את עסקיה ולמכור את מרכולתה. עוד מציין המבקש כי כנגד סודה סטרים הוגשו לא מעט תביעות בנושא בבתי המשפט לתביעות קטנות

לדברי התובעת, כל פניותיה אל רמי לוי, פעם אחר פעם, בדרישה לסילוק יתרת החוב לא הועילו

בכתב הגנתה טענה מגדל כי שיפתה את התובעת בהתאם לתנאי הפוליסה וכי מדובר בתביעה חסרת בסיס, בניסיון לתבוע סכומים דמיוניים שאינם מבוטחים, הכוללים נזקים בסכומים מופרזים ללא כל גיבוי באסמכתאות כנדרש

תגובת עיריית פ”ת: בהתאם להוראות חוק העזר של פתח תקווה לפינוי אשפה, יש לראות בכל האשפה שמפיקה ומייצרת רשת רמי לוי כפסולת מפעל, ועל פי פסקי דין של בית המשפט העליון בסוגיה בהם אומץ העיקרון “המזהם משלם” – הוחלט מצד אחד שלא לחייב את הרשת בתשלום אגרת פינוי אשפה, אך מנגד שלא לפנות את האשפה שהינה תעשייתית במהותה ובכך הרשת עושה פינוי עצמי של הפסולת שהיא מייצרת

בבקשה נאמר כי רשתות המרכולים אינן מציינות על גבי אריזות הביצים שאינן בפיקוח את מחירן, וכמו כן מציגות על גבי מדפי הביצים שאינן בפיקוח את הפרסום המטעה “מחיר בפיקוח ממשלתי” ובכן הן מטעות את לקוחותיהן. נטען כי אנשים רבים רוכשים ביצים שאינן בפיקוח חרף העובדה שרצונם היה לרכוש ביצים בפיקוח