לחם חוק

התובעת, חברת קסם השקל ועוד, טוענת כי שופרסל הזמינה ממנה כמות פחותה מהכמות עליה סוכם במסגרת הסכם הרכישה – כמחצית מהכמות בלבד. שנית – שופרסל לא שילמה לה את המחיר שסוכם ולמעשה לא שילמה לה כלל, גם לא עבור הסחורה שאין חולק כי סיפקה לה

בתביעה נאמר, כי העותרת השקיעה כספים ומשאבים אדירים לצורך יישום המכרז, הספקת המוצרים מכוחו, וכן לצורך העמידה בלוחות הזמנים שנקצבו על ידי משרד הבריאות

חברת המלון החליטה כי ההוראה שבחוק שעות עבודה ומנוחה המחייבת תשלום בגין שעות העבודה הנוספות, אינה חלה עליה וכי היא אינה משלמת את שעות העבודה הנוספות הקבועות בדין. על פי התובעים שעבדו במלון בביטחון ובמטבח, ההנהלה אינה משלמת להם כדין

הלקוח ערך קניות יחד עם אשתו ונכדתו ברחבי הסניף, כשלפתע התמוטטה על ראשו התקרה מגובה של שישה מטר. לטענתו, חלקי מתכת רבים שנפלו עם התקרה פגעו בראשו, וגרמו לו לחבלות בכל גופו, בראשו ובצווארו. מכתב דרישה לפיצויים בטרם הגשת תביעה הוגש לאחרונה לגורמים שונים שעשויים להיות אחראים לקריסה

בבקשה נאמר, כי החברה פיטרה 19 מעובדיה בטענה לפיטורין עקב צמצומים, כאשר במקביל קלטה לשורותיה עובדים חדשים רבים – חלקם ממש במקביל להליך הפיטורים. לפי התביעה, עובד פוטר לאחר שהחברה הפלילה אותו בגניבת שתי שקיות קשיו. תגובת מיה: החברה מצויה בחודשים האחרונים תחת מתקפה פרועה של ארגון מען. טענות הארגון, לפיהן הפיטורים קשורים בדרך כלשהי להתארגנות, הן טענות שקריות

נאמר בעתירה כי מההחלטה הדוחה את בקשת ההיתר עולה כי הבקשה נדחתה לאור החשד או החשש לפיו העובדים הזרים יכינו אוכל שאינו אתני, כזה שעובדים ישראלים יכולים להכין, וכן תיגרם פגיעה בתעסוקת ישראלים. העותרת מדגישה בפנייתה לבית המשפט, כי אי מתן ההיתר המבוקש על ידה יביא לסגירת המסעדה שבבעלותה

הדחייה, לדברי ההסתדרות, כדי לבחון את ההצעה החדשה שנתקבלה מטעם הממונה על השכר באוצר, ולקיים פגישת משא ומתן דחופה עם כל הגורמים הרלוונטיים. המועצה לענף הלול פנתה לבית הדין בבקשה להורות לעובדיה שלא לשבות כדי למנוע נזקים עצומים ובלתי הפיכים לענף

לדברי המבקשים, ככל הידוע להם מכרה הנתבעת באמצעות זכייניה השונים בין השנים 2015-2019 מוצרי מזון הכוללים רכיב עגבניות באיכות נמוכה מזו שפרסמה והציגה לציבור, באופן העולה כדי הטעיה צרכנית

לטענת המבקש, בלדי מייצרת “קבב על מקל קינמון”, “המבורגר מסעדות”, ו”המבורגר זהב”, עליהם נרשם: “100% מרכיבים טבעיים” ואולם הלכה למעשה המוצרים הללו מכילים ברשימת הרכיבים סוכרים שאינם רכיב או חומר ייצור טבעי, ובנסיבות אלו מדובר במצג שווא

לטענת המבקשת, היא ביצעה בסניף הרשת רכישה של שוקולד מילקה, תוך הסתמכותה על שלט המבצע ולפיו שלוש חפיסות שוקולד יימכרו ב-15 שקל במקום בעלות של 6.9 שקל לכל חפיסה. אולם היא נדרשה בקופה לשלם סך של 17.7 שקל ולא 15 שקל כפי שפורסם על השלט