AI

המציאות הקולינרית בגובה 400 קילומטרים מעל פני האדמה נראית פחות כמו סעודה חגיגית ויותר כמו תרגיל מורכב בלוגיסטיקה וביולוגיה. אחד האתגרים המרתקים ביותר במטבח החללי הוא השינוי הדרסטי בחוש הטעם

רוחות המלחמה מהמפרץ והשהות הארוכה של הצי האמריקאי על הסיפון, הרחק מהבית, הזכירו כנראה לכותב איך התנהל הקרב על הקיבה בבטנה של ספינת קרב בריטית במאה ה-18

קולומבוס לא חיפש יבשת חדשה; הוא חיפש הנחה במחיר הפלפל. ואסקו דה גאמה לא הקיף את אפריקה רק בשם הסקרנות, אלא כדי לשבור את השוק ולהביא את הסחורה ישירות לנמלי פורטוגל

ההתבגרות היא הזדמנות פז להפוך לאניני טעם אמיתיים. אם נלמד להקשיב לביולוגיה שלנו ולנצל את היכולות המופלאות של המוח, נגלה שהנאה מאוכל בגיל 70 ו-80 יכולה להיות עמוקה, אינטלקטואלית ורב-חושית יותר מאי פעם

המלחין ג’ואקינו רוסיני נודע בכינויו “השף של עולם האופרה”. הוא לא היה רק אכלן נהנתן, אלא אנין טעם אמיתי שהבין לעומק בחומרי גלם והוא גם אבי המתכון: טורנדו רוסיני קלאסי

האנתרופולוג הבריטי ריצ’רד רנגהאם הציע תיאוריה חלופית ומרעישה: לפי “היפותזת הבישול”, השליטה באש והשימוש בה להכנת מזון לא היו רק התפתחות תרבותית

כרוניקה של כוויות ידועה מראש: מירוץ החימוש של הפלפלים הוא הוכחה לכך שלאנושות משעמם. אנחנו כבר לא צריכים לצוד ממותות

בתוך עשורים בודדים, סין הפכה מצרכנית שולית של יינות מיובאים לאחת המעצמות המשמעותיות ביותר בעולם בתחום היין – הן כצרכנית והן כיצרנית

הסיבות העיקריות לכך שיש לנו תיאבון נפרד למנת הקינוח המתוקה, גם כאשר אנחנו מלאים ושבעים – שילוב של ביולוגיה מרתקת ופסיכולוגיה של חוש הטעם

הראשונה בסדרת כתבות על השפעות הגנטיקה על הטעם. להבדלים הגנטיים בהעדפה למתוק יש השלכות בריאותיות רחבות על איכות החיים של כולנו