הסנוניות החדשות של אנדרדוג / מאת יונתן לבני

רק לא מזמן שיתפתי את קוראי E-food ברשמים מטעימת האורך המרתקת של סדרת סנונית אדומה, ביקב אנדרדוג שבגבעת ישעיהו. אלא שבעולם היין, כמו בעולם היין, הדינמיקה אינה עוצרת לרגע – ודאי לא כאשר על המושכות אמון יינן בעל שיעור קומה וכישרון יוצא דופן, כדרור אנגלשטיין. יש שישאלו בצדק, מדוע למהר ולכתוב פעם נוספת על אותו יקב בוטיק בטווח זמן קצר כל כך. התשובה שלי פשוטה לחלוטין: האיכות הפנומנלית, התעוזה המחשבתית והמגוון המסחרר, שיוצאים תחת ידיו של אנגלשטיין, פשוט אינם מאפשרים לי להניח את העט.

אנגלשטיין אינו עוד יינן המחפש את הנוסחה המסחרית הבטוחה; הוא שחקן נשמה אמיתי, חוקר כרמים מבריק, בוגר אוניברסיטת מילאנו, שמצליח בכל בקבוק מחדש לאתגר את החך הישראלי, להציג מורכבות אקלימית מרתקת, ולברוא שפה ייננית ייחודית, שראויה לבמה פעם אחר פעם. הפעם, חזרתי אליו ליקב לאירוע של יינות משנת 2025 וגם של 2024, כדי לבחון מקרוב את היינות החדשים של היקב שיצאו לאור בימים אלה.

לדבריו של אנגלשטיין, יקב אנדרדוג, נקרא כך משום אהבתו לכלבים הנמצאים בביתו, וכן כיוון שהוא לא נולד למשפחת ייננים או כורמים. הוא החל כמלצר יין והתקדם ליקב משלו. גם תפיסת עולמו (וכתובות הקעקע על ידו…) הן הוכחה לרוחו של האנדרדוג: להעז, להתחדש, לא להיות כבול למוסכמות ולהוכיח את עצמו כל פעם מחדש. בעיניי השם מבטא לא רק את נקודת ההתחלה שלו, אלא גם את הרצון להישאר עצמאי ובלתי צפוי, אפילו לאחר שהוא כל כך מצליח. על היקב הוא כתב בין היתר: “זו הדרך להסתכל על הדברים – מתוך אמונה שמה שנעשה בצניעות, באהבה ובדיוק, הוא מה שנשאר לאורך זמן. In vino veritas – ביטוי בלטינית שפרושו: “ביין נמצאת האמת”. הרעיון הוא שכאשר אדם שותה יין, עכבותיו נחלשות והוא נוטה לומר את מה שהוא חושב ומרגיש באמת. וכך גם אני סבור: אני מעריך, כמעט מעריץ את היינן המוכשר, דרור אנגלשטיין. ולהלן רשמיי מהיינות ששתיתי אצלו השבוע:

סנונית לבנה 2025 – יין המורכב מ-82% שנין בלאן, ו-10% סוביניון בלאן מכרמי יוסף, גבעת ישעיהו. בשנה שעברה, היה היין סנונית לבנה, מורכב גם מרוסאן, ואז סברתי שהוא יין מורכב בגלל מספר הזנים שבו, והסיומת הארוכה, ומעט מתיקות, שהרגשתי בשתיה. הפעם הוא נעשה בעיקר משנין בלאן, זן שאני כל כך אוהב, שתסס כמו הסוביניון בלאן, בחביות נירוסטה וחביות עץ. הבלנד נקבע באופן סופי, ושהה במיכלי נירוסטה, כחודש וחצי לפני ביקבוקו. שנת 2025, הייתה שנה חמה מהמוצע, והחורף בהרי יהודה היה שחון. החום באוגוסט, פגע בחנטה, והיבולים בגבעת ישעיהו היו נמוכים בכ-30% משנה רגילה. בטעימה יין עם ארומה נעימה, פירותית, מאוזנת, וסיומת ארוכה ונעימה. יין הרמוני בטעמיו ומאוד נחמד, בעיקר כשהוא צונן הייטב בטרם השתייה.

135 שקל.

ריזלינג 2025 – יין המורכב רק מענבי ריזלינג, מכרם אייל בן זמרה, בגליל העליון. הענבים נבצרו בסוף אוגוסט, עברו מיון וסחיטה, ושיקוע של 48 שעות, ותסיסה במיכלי נירוסטה, חביות נירוסטה, וכלי תסיסה מזכוכית. איכות ענבים טובה, למרות שהיבולים בגליל העליון, היו נמוכים משנה רגילה. אנגלשטיין אמר, כי השילוב בין התסיסה וההתבגרות בכלים השונים אפשרה לשמור על רעננות היין וגרמה לאף שופע, עם ארומות של פירות לבנים, מינרליות, עשבוניות וחומציות גבוהה ומאוזנת, ומעט מתיקות בת כ-8%. קוראיי יודעים, שאני חסיד של יינות ריזלינג, בעיקר אלה המיוצרים באזור המוזל בגרמניה. בארץ, לא מעט יקבים מייצרים ריזלינג, ואני מודה כי אינני מחסידיהם, בלשון המעטה, אבל היין הזה היה ממש מדהים, גם כן ביטוי שאיני נוהג להשתמש בו, כיוון שהפך להיות נדוש מרוב שימוש חסר ערך. סגרתי עיניים וחשבתי שאני במוזל. ממש. לא להחמיץ!

135 שקל

רוזה 2025 – 64ֵ% קריניאן, 36% מרסלאן, כולם מעמק האלה, כרמי יוסף. כרבע מהיין תסס בחביות ישנות, של 500 ליטר, והשאר במיכלי נירוסטה. היין שבחביות, התבגר על משקעי שמרים עדינים. התבגרות כשמונה חודשים לפני הביקבוק. אנגלשטיין אומר, כי היין ממשיך את הקו בו החל ב- 2024, רוזה רענן ומינרלי, אולי גם חד, וכן בכל גוף מלא ארומות וסיומת ארוכה. לדעתו היין נהדר, עם מאכלים מתובלים, וחריפים גם יחד. לטעמי הוא רוזה שונה, מרוב יינות הארומה המיוצרים בארץ. הסיומת שלו חדה, ולא מזכירה מרמלדה. כידוע לקוראי, אינני מחסידיו של זן הרוזה, אבל חרף זאת אני טועם אותו לא פעם. יין רוזה זה בהחלט טוב, בעיקר לאוהבי רוזה, שיאהבו את הבלנד הייחודי ממנו הוא נוצר.

125 שקל

Summer Wine 2025 – ין העשוי מ-47% מרסלאן, 43% קריניאן ו-11% גרנאש נואר. ענבים המגיעים מכרמי יוסף, עמק האלה וגוש עציון. כל הזנים נמעכו יחד, למרות הגעתם מחלקות שונות, במיכלי נירוסטה. עשרה ימי מגע עם הקליפות, וסחיטה עדינה, שיצרו יין אדום, פירותי ביותר, אך עם זאת עדין, בעל גוף בינוני. היין התבגר משך 6 חודשים, בחביות בנות 500 ליטר לבנות ומשומשות, לפני ביקבוקו. השילוב של הזנים, גורם לייצורו של יין מורכב, ועם זאת ממש קליל, ולא כבד, סגנון היין שלדבריו של אנגלשטיין, יוצר סגנון של יין אדום, המוגש קר, שהוא טעים ומורכב ולא כבד בכלל. הוא אומר: “היין הוא תבנית נוף מולדתו: פרי הנוף והאקלים של הארץ הזו”. ואני אומר רק מילה אחת על היין: Wow, איזה יין איכותי ביותר, שאין להחמיצו!

125 שקל

קברנה פרנק 2024 – זו הפעם הראשונה שהיקב מייצר את הזן. הענבים מגיעים מכרמים בגבעת ישעיהו, שנבצרו בארגזים קטנים, ולאחר מיון ידני וקפדני, הופרדו ונסחטו ותססו במיכלי נירוסטה, במשך שלושה שבועות, ולאחר מכן, התבגרו בחביות עץ אלון צרפתיות, ומשומשות. זוהי כאמור הפעם הראשונה, שיין זה מיוצר ביקב, והוא יהיה על פי הגדרתו, יין בעל ארומות של פירות אדומים, מורכב ומאופק כאחד. לזכותו של אנגלשטיין אציין, כי הוא מאשר בעצמו, שהיין יגיע לשיאו רק בעוד מספר שנים. יוצרו ממנו רק 600 בקבוקים. בטעימה, חשתי יין צעיר ביותר, בעל בוקה מקסים וטעם אופייני ביותר של זן הקברנה פרנק, של כל מי המכיר את הזן. לסיכום אומר כך: יין צעיר וקצת מחוספס, שעוד אינו מוכן לשתייה, אך כבר עתה, מרגישים, איזה פוטנציאל עצום יש לו, וכמה טוב יהיה לכשיהיה אכן יהיה מוכן.. לכן מומלץ לרוכשו, ולהמתין לשתייתו.

135 שקל

פטיט סירה 2024 – כשמו כן הוא : רק מענבי פטיט סירה, מענבים מגבעת ישעיהו. 70% מהם עברו הפרדה ומעיכה, ו-30% מאשכולות שלמים, שהוכנסו ידנית למיכל בו שהו. תסיסה בטמפרטורות נמוכות, ואחרי חמישה ימים הועלתה הטמפרטורה והיין שהה על קליפותיו, משך 15 יום, לפני התסיסה המלולקטית. היין התבגר במשך 16 חודשים, בחביות, בשילוב של חביות עץ צרפתיות משומשות ומעט חדשות, בנות 225 ליטר. פטיט סירה ראשון של היקב, מחלקת כרם יחידנית. מבנה טאני מוצק, בעל גוף מלא ומאוזן ביותר. בשתייה, מורגש כמה היין אופייני ליינות פטיט סירה. בצרפת קוראים לזן דוריף, והוא אחד מזני הענבים האדומים המעניינים, המרוכזים ביותר, בעל טאנינים ופוטנציאל התיישנות נהדר. צבעו תמיד כמעט שחור. היין נגיש כבר עכשיו, אבל אני סבור שלאחר התיישנות של מספר שנים, הוא יהיה ייחודי ביותר.

135 שקל

סנונית אדומה 2024 – 82% סירה, 9% גרנאש ו-9% אוזלטה. כבר כתבתי בעבר על זן האוזלטה, זן איטלקי, שרק אנגלשטיין עושה ממנו יין בישראל ולא בכדי. הזן מוסיף מגוון של טעמים ליין שהוא מייצר. כבר בעבר, כשכתבתי על יקב זה, ציינתי כי הסנונית האדומה ששתיתי הוא היין הטוב ביותר ששתיתי מהיקב. לא אכביר במילים – פשוט אומר כי אסור להחמיצו. הוא לטעמי, היין הטעים ביותר מהיינות האדומים של היקב – חוויה אמיתית. ההתבגרות במשך 16 חודשים בחביות ממש תורמת לאיכות בלתי נשכחת. כמובן שלא להחמיץ.

135 שקל

Raven 2024 – “רייבן”, פרושו עורב באנגלית. ונוסף לתמונת עורב על הבקבוק, הוא אכן גם יין חזק ביותר. הוא מורכב מ-70% קריניאן ו-30% גרנאש נואר, מכרמים בגוש עציון. יש בו 14.5% אלכוהול – לא מעט. היינות התבגרו משך 16 חודשים בחביות עץ בנות 225 ליטר, ובסוף נעשה הבלנד, שבילה יחד עוד תקופה של חודש וחצי בנירוסטה, לפני הביקבוק. הוסבר לי, כי ההשריה הארוכה על הקליפות של הקריניאן היתה משך כ-90 יום, והיא שהביאה לעושר ולמורכבות של היין. באותו היין מהשנה שעברה כתבתי כי “אנגלשטין גויס למילואים אחרי מלחמת 7 באוקטובר 2023. הוא רצה שהיין יהיה פחות מ-90 יום בתסיסה, אבל עקב שירותו בצבא הדבר לא יצא אל הפועל. עקב זאת ישנם ביין טאנינים חזקים יותר, ובכלל, לטעמי, הוא מהיינות האדומים הטובים שיוצרו ביקב”. כנראה בשל הצלחת היין, הוא הוכן שנית גם השנה. יין מענין, טעים ביותר, עשיר בטעמי פירות, כגון שזיפים ודובדבנים שחורים. יין מאוד אלגנטי, עם טעם מתמשך בפה, הגם שיש בו עדיין מעט מרירות. לא להחמיץ!

135 שקל