טלי ברנר

במסמך שפרסם משרד הבריאות בספטמבר השנה (ואולי קצת נעלם מהעין בשל המולת הבחירות), נכתב שההפחתה של צריכת מזון מסוג זה חשובה כי יש לה מחיר בריאותי ניכר. מזונות אולטרה מעובדים הוכנו בשיטות טכנולוגיות, לעיתים אגרסיביות, ומוסיפים להם תוספי תזונה בכמויות גדולות. חלק מהתהליכים מלווים באובדן רכיבים חיוניים או אף בהיווצרות חומרים רעילים

הקלאסיקה של איל לביא עם הרעננות של רן וייס יחד עם מנות נוסטלגיות והרבה יין יצרו חוויה קולינרית בלתי נשכחת או כמו שלביא אומר: “בניית תפריט היא דיאלוג בין מה שהקהל רוצה לקבל לבין מה שאני רוצה לתת לו”

הרבה בשר משובח ויין ללא הגבלה. במקום סכינים קיבלנו סינרים – אכילה בידיים נותנת לטעם להתפוצץ בפה במלוא עוזו ללא התיווך המתכתי של הסכו”ם – מומלץ

רואי אמוץ ונדב מלין, שני וירטואוזים, חברו יחדיו כדי להעצים ארבעה מתוך חמשת החושים שלנו, למשך ערב אחד מרתק ביד השמונה. הארוחה התנהלה בעיניים מכוסות וכך גם ההאזנה למוזיקה

מתברר כי הציבור אוהב דרמות והתקשורת חוגגת, אך מה שנדרש פה בעיקר זה הפקת לקחים – החברה עצמה נהגה באחריות מרבית. המשבר מוכיח שוב כי הפיקוח על המזון בישראל נעשה על ידי מספר רב מדי של גופים ונדרשת רשות מזון אחת מרכזית. תוצאות המשבר – הפסדים והזדמנויות

את הדבש הייחודי שנחשב למזון על ובעל תכונות אנטי בקטריאליות, אפשר כבר למצוא על מדפי הרשתות בארץ. לא את הדבש עצמו – רק מוצרים שמכילים דבש מנוקה כרכיב

“געגועי ליועזר” – השף יהונתן גלעדי מתגעגע לטעמים המיוחדים שהכיר ולמד אצל שאול אברון במסעדת יועזר בר יין המיתולוגית ביפו ומצליח לשחזר אותם, תוך שמירה על כללי המשחק שנקבעו אי אז בשנות התשעים: חומרי גלם בלתי מתפשרים והקפדה על הפרטים הקטנים