בסוף מרץ התקיים אירוע להוקרת נשים מובילות בפודטק בהובלת עמותת חקלאות מודרנית (MAF). זו הזדמנות לשים זרקור על תעשיית הפודטק הישראלי בכלל ועל ההובלה של הנשים בתחום. זאת, סמוך ליום האישה. מטרת האירוע הייתה הוקרת נשים מעוררות השראה, נשים מהפכניות המחזיקות בתפקידים בעלי השפעה בתחום הפודטק.
בדברי ההסבר על העמותה נכתב באתר חיים וסביבה: “העמותה לחקלאות מודרנית (MAF), בניהולה של לבנה שיפמן, היא עמותה ללא מטרות רווח הפועלת ליצירת עולם בו מקורות החלבון שלנו מבוססים על קיימות וחמלה. את חזונה מקדמת MAF באמצעות האצת אקוסיסטם החלבונים האלטרנטיביים, קידום חדשנות רבת השפעה, הנעת יזמות, וטיפוח קהילה שיתופית – בארץ ומחוצה לה”.
האירוע המכובד התקיים במקווה ישראל, במרכז נטר שהוקם במטרה לקדם ולעודד יזמות וחדשנות טכנולוגית ישראלית. במרכז מתקיימות פעילויות המשלבות תשתית ייחודית עם ידע ותוכן והחשיפה של מדינת ישראל כ-Start Up Nation – וחשיפת החברות הישראליות לחברות בחו”ל הפועלות בתחום.
כ-150 משתתפות הגיעו לאירוע. היו גם חמישה גברים, שייצגו בעיקר קרנות הון סיכון. באירוע השתתפו יזמות, מנכל”יות מובילות במשק, משקיעות הון סיכון ונשים בכירות באקדמיה. היוזמה מתמקדת בהכרה בנשים הפועלות בתחומים שונים כמו מחקר, פיתוח, יזמות, רגולציה, ניהול, השקעות, חונכות, תעשייה וממשל.
המוזמנות לאירוע נהנו מארוחת שף יצירתית ומפתיעה, של השפית שיראל ברגר, מבית opa, ארוחת טעימות שכולה מן הצומח, סדנה אינטראקטיבית לחיבורים – להעמקת ההכרות ולהנעת שיתופי פעולה, הענקת תעודות הצטיינות לארבע נשים בתחומי הפודטק והרצאות בסגנון טד מהנשים שנבחרו.
הקטגוריות לנשים המשפיעות:
- אילנית קבסה, בקטגוריה: התמודדות עם אתגרי השעה
- ד”ר זיוה חממה, בקטגוריה קידום ופיתוח האקוסיסטם
- פרופ’ מאשה ניב, בקטגוריה אימפקט משמעותי לאורך זמן
- ד”ר מיכל עמית, בקטגוריה הבטחת השנה
אילנית קבסה-כהן מחברת Urika – יזמת, מנטורית בתחום הפודטק ומאמינה גדולה בתפקידם של הסטארטאפים בעיצוב תעשיית המזון הבינלאומית. קיבלה את ההוקרה על הפרויקט שלה מתחילת המלחמה, שכלל חיבורים בין תאגידי ענק בינלאומיים לסטארטאפים ישראלים.
ד”ר זיוה חממה היא מנהלת היחידה לניהול סיכונים במזון בשירות המזון הארצי במשרד הבריאות (קידום רגולטורי הוא קריטי ומהווה תרומה משמעותית לקהילת הפוד-טק). ד”ר חממה העניקה אישור רגולטורי ראשון מסוגו לחברת Aleph Farms, והפכה את ישראל למדינה הראשונה בעולם שמאשרת לאכול בשר בקר מתורבת אחרי שארה”ב וסינגפור אישרו מוצרי עוף מתורבתים. יש לציין שהאישור כולל אישור כשרות פרווה למוצר, שהוא הישג מוערך ביותר, המראה על חשיבה והבנה עמוקה לקידום התחום.
ד”ר מיכל עמית, מנכל”ית Accellta, נבחרה להבטחת השנה בתעשיית הפודטק. היא מנכ”לית חברה המעסיקה 22 עובדים, מתוכן 17 נשים. המוטו שלה בנאומה היה: “זה אפשרי לעשות את הבלתי אפשרי”. בנוסף לתפקידה המאתגר בחברה היא נשואה ואם לארבעה ילדים.
פרופ’ מאשה ניב, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באונ’ העברית בירושלים, היא מומחית בתחום הטעם והריח. תורמת להבנה והמחקר בתחום הטעם והריח, שתפקידם קריטי בהתפתחות והתקבלות מוצרי הפודטק. פרופ’ ניב מייצגת את הקשר בין האקדמיה לתעשייה.
שיחה עם ד”ר תמי מירון, בעקבות המלחמה בצפון: חשוב לשמור על רצף הפעילות
שוחחתי עם ד”ר תמי מירון – המנהלת הטכנולוגית בחממת פרש סטארט, בקריית שמונה, המספרת איך נשמרת הפעילות בצפון למרות המלחמה. לדבריה, “בעיקבות המלחמה ופינוי התושבים מהצפון, החממות עברו למעבדות חלופיות ביקנעם, קיסריה ורחובות. חלק מהעובדים נמצאים במגורים חלופיים, חלקם מגויסים. הכי חשוב לשמור על רצף פעילות וקשר עם העשייה שממשיכה, למרות עובדים רבים שחסרים”.
מירון מוצאת את עצמה מסתובבת ברחבי הארץ ונפגשת עם העובדים: “בתור מי שמלווה חברות יזמיות בתחום המזון כבר עשרות שנים, אני יכולה להגיד בוודאות שהצטלבות כזו של מחקר, חקלאות, תעשייה מפותחת ותנאי אקלים מגוונים, ניתן למצוא רק באיזורים כמו הגולן והגליל – מה שכרגע נעצר עד להודעה חדשה. תחום הפודטק מתפתח במהירות סביב התפר שבין ביו-טכנולוגיה למזון. העמקה והרחבת השימוש בדאטה מביא לייעול ואופטימיזציה, וטכנולוגיות ייצור של מקורות מזון חדשים. דוגמה נהדרת לזה אלו פיתוחים בתחומי הפטריות או הפקת רכיבים ייחודיים בצמחים, שנראים לכולנו רחוקים מאוד מהצלחה כיום, אבל הם בעצם הבסיס להמון פיתוחים חדשניים שבעוד 10-20 שנה יתפסו מקום הרבה יותר רציני בתזונה שלנו. בתחומים האלו אצלנו כבר מתקיים מחקר, נפתחות חברות, יש תשתיות אזוריות לגידול ואפילו כבר גויס הון מהקרנות המובילות בעולם בשביל להמשיך ולהתפתח. זה בסיס להתמחות ייחודית שקשה למצוא במקום אחר”.
לדברי מירון, בעולם הפודטק טרודים כיום בשאלה איך נזין את אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה בעת שמשאבי הטבע הולכים ומדלדלים ומשבר האקלים מחריף. יש פה צורך קיומי והתפיסה הזו צוברת תאוצה. במקביל, מירון מלמדת פיתוח מוצר בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ומשמשת כיו”ר האגודה הישראלית לפרמנטציה (התססה), שפועלת לקידום התעשייה הביוטכנולוגית בישראל. שלל התפקידים ממצב אותה כדמות בעלת השפעה על עיצוב העתיד של ענף הפודטק המקומי.
תחום הפודטק נבדל מתחומים אחרים בהייטק המקומי בשל קרבתו ותלותו בעולם האקדמי. הפודטק הישראלי נולד בצלוחיות במעבדות, של שולחנות המחקר של חוקרים בחלוקים לבנים שהתחרו על תקציבים זעומים. אך תוך שנים ספורות השילוב בין משבר אקלים, דחיפה מרשות החדשנות ונקיפות מצפון בריאות של כמה יזמים הפכו את התחום לאחת המנות הפופולריות בתפריט הטק המקומי.
ההשקעות והרגולציה בתחום הפודטק
ההשקעות בתעשיית הפודטק בישראל צמחו בכ-25% בין השנים 2021-2022 והסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר. זאת, בניגוד לסך ההשקעות בטכנולוגיה הישראלית שירדו בכ-40% בשנת 2022. בשנת 2023 צנחו ההשקעות ל-200-300 מיליון דולר (לאו דווקא בהשפעת חרבות ברזל).
ענף הפודטק הצומח נאלץ להתמודד לא רק עם כוחות השוק אלא גם עם התלות הגדולה ברגולציה, שלומדת לאט איך לעכל אותו. יש מקום לתת קרדיט למשרד בריאות ולד”ר חממה שתורמת לקידומו.
“הקושי הרגולטיבי הלא מבוטל שתעשיית הפודטק מתמודדת איתו – מהיבטי מחיר, דרך כשרויות, מהווה חסם גבוה לפיתוח הסקטור. על כן, נדרשת השקעה ממשלתית נכבדה יותר וגם עוד פתרונות לרגולציה, אשר יאפשרו את המשך ההתפתחות של הפודטק” – כך אומרת יו”ר מכון היצוא, איילת נחמיאס ורבין.
בישראל פועלות כיום כ-120 חברות בתחום הפודטק, אשר מבססות את מעמדה של ישראל כמוקד הפודטק העולמי. 40% מההשקעות העולמיות בתחום הפודטק הופנו לחברות ישראליות, וישראל מדורגת שנייה בהשקעות בתחום תחליפי החלבון בעולם אחרי ארה”ב.
כ-60 חברות מבוססות חלבון אלטרנטיבי ומתמקדות ביצירת מוצרים המחקים את הטעם והמרקם של חלבונים מסורתיים על בסיס בעלי חיים (“חלבון אלטרנטיבי”).
כ-30 חברות מתמחות בפיתוח רכיבים המיועדים להפחתה של צריכת הסוכר, צבעי מאכל ועוד במטרה לייצר מזון בר-קיימא (“רכיבים חדשים”).
כ-15 חברות מתמקדות בתחום פתרונות אריזה הניתנת לקומפוסטציה מלאה ומתמודדות עם ההשפעה הסביבתית של פסולת אריזות (“אריזות חכמות”)..
ישראל מובילה בפיתוח מקורות חלבון אלטרנטיביים, במיוחד בפיתוח חלופות צמחיות לבשר, דגים, חלב וביצים, ונמצאת במקום הראשון בעולם במונחי תוצר לנפש במשיכת השקעות בתחום זה.
כל זה מגביר את הרלוונטיות והחשיבות של תעשיית הפודטק שתרומתה לביטחון התזונתי גבוה.
הפודטק כמסלול קריטי לביטחון תזונתי
משרד החקלאות שינה את שמו בחודש מרץ ל”משרד החקלאות והביטחון התזונתי“. עד שנת 2050 צפויה אוכלוסיית ישראל לגדול באופן משמעותי, מגמה שמחייבת אותנו לפעול כבר היום כדי למצוא פתרונות בני קיימא, ולנקוט צעדים שיעניקו לנו ביטחון תזונתי גם בעתיד.
לדברי ענת גרוס שון, מנכ”לית חטיבת החלב בתנובה, בריאיון לעיתון כלכליסט בשנה שעברה, “משבר הקורונה, המלחמה בין רוסיה ואוקראינה והשלכות משבר האקלים, חידדו את ההבנה והצורך של מדינות להגן על ביטחון המזון של תושביהן, תוך שמירה על הייצור והחקלאות המקומיים. לתעשיית הפודטק והאגרוטק יש תפקיד מהותי בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרים אלה בשיתוף עם תעשיית המזון המסורתית. חידושים טכנולוגיים הנוגעים לפיתוח חלבון מן הצומח, יבולים עמידים ויעילות לוגיסטית מונעת בינה מלאכותית, יוכלו לעשות הבדל משמעותי בהבטחת ביטחון המזון באקלים משתנה ובמקרי קיצון עתידיים”. מלחמת עזה חידדה עוד יותר את נושא ביטחון המזון.
תחום תחליפי החלבון מהווה את הפתרון המוביל כיום בשוק להגברת יציבות מערכות מזון גלובליות. חלבונים ממקורות קיימים כמו שעועית, סויה, חומוס ואפונה הולכים ותופסים מקום בתעשיית המזון. זאת, לצד שיטות ייצור חדשניות לרכיבים מתורבתים מן החי, המבוססות על טכנולוגיות ביו-טק, כמו שימוש בפטריות, שמרים או בחלבונים פונקציונליים.
לחברות ביונד ואימפוסבל היה תפקיד חלוצי בפריצת תקרת הזכוכית של חברות פודטק גם בהיקפי גיוס המשאבים, וגם ביצירת מודעות צרכנית לחלופות המבוססות על חלבון מהצומח. הן עשו מהפכה בפיתוח המוצרים אשר עשו קפיצה משמעותית בהיבטי הטעם ובמרקם. עם זאת, הפתרונות מבוססי החלבון החלופי לא יחליפו את תעשיית הבשר והחלב המסורתית או את החקלאות המקומית במלואה, אלא ירחיבו אותן לכיוונים נוספים ויאפשרו המשך קיום והזנה של אוכלוסיית העולם גם בעתיד.
איך יראה המזון שלנו בעתיד
בעוד עשור תעשיית המזון תתבסס על התקדמות טכנולוגית ושינוי העדפות צרכנים. חידושי מזון טכנולוגיים יגדירו מחדש את מערכת היחסים שלנו עם מזון. תעשיית המזון העתידית תשלב ככל הנראה קיימות, התאמה אישית ויעילות גבוהה. ישנם שלושה טרנדים מרכזיים בתחום הפודטק שנכון להתמקד ולהשקיע בהם בעשור הקרוב:
תחום תחליפי החלבון. הקפיצה המשמעותית שעשו יצרניות מוצרי התחליפים קרתה כתוצאה משילוב של טכנולוגיות ייצור מתקדמות ושימוש ברכיבים חדשניים שתרמו למעבר של צרכנים (שאינם טבעונים) לצריכת הקטגוריה;
מזון פונקציונלי ותזונה מותאמת אישית, מגמה שהולכת וגדלה בעולם, כאשר בינה מלאכותית ולמידת מכונה יסייעו להתאים את תוכניות התזונה לצרכי הבריאות האישיים. ניתן יהיה לסרוק קוד QR על אריזת מזון, כדי לדעת כיצד התוכן התזונתי שלה מתיישב עם יעדי הבריאות האישיים של הצרכן. השקיפות תוגבר, מה שיקל על הצרכנים לבחור מוצרים ברי קיימא.
מזון בר קיימא. אנו בוחנים באופן שוטף טכנולוגיות המייעלות את הייצור ומפחיתות פסולת, כמו חקלאות מדויקת, ניתוח נתונים, וכן אריזה חכמה המאפשרת חיי מדף ארוכים יותר, שימור טוב יותר ובטיחות משופרת של מוצרי מזון.
דוגמאות למוצרים מתעשיית הפודטק
יוגורט טבעי ללא חלב – Yofix הישראלית מצאה שיטה ליצור יוגורט ללא חלב, ללא תוספת סוכר וללא חומרים משמרים או חומרים מייצבים. זו היא בשורה חשובה, עבור כל מי שרגישים לחלב או שרוצים לצמצם בצריכתו מסיבות בריאותיות. נזכיר, שלא כולם רואים בחלב דבר בריא מאוד. יש שסבורים בדיוק ההפך – שחלב מזיק לבריאות בטווח הארוך.
הדפסת מזון מתחליפי בשר – זה מה שעושה מכשיר שפיתחה חברת SavorEat (סבוריט) הישראלית. מוזר ככל שזה נשמע (למי שלא מתמצא בעניינים), הדפסת מזון איננה דבר חדש בפני עצמה. סבוריט מדפיסה תחליפי בשר, באמצעות מכונה מסחרית, אשר מדפיסה זאת במקום לפי העדפות הלקוח. כלומר, יש כאן שילוב מעניין של שני תחומי חדשנות מחזית עולם הפודטק: תחליפי בשר והדפסת מזון.
תחליפי סוכר
חברת דו-מתוק (DouxMatok) מצאה דרך להפיק יותר מתיקות, מאותה כמות של סוכר. החברה משתמשת בסוכר קנים ובסלק סוכר כחומרי הגלם שלה ואז מכניסה בהם שינוי מבנה ייחודי. כתוצאה מכך, ניתן להשיג עד 50% הפחתה בכמות הסוכר, אשר דרושה להשגת רמת מתיקות מסוימת.
ממתיק על בסיס חלבונים שפיתחה אמאי חלבונים (Amai Proteins).
ReMilk – רימילק – החברה מייצרת חלבוני חלב הזהים לחלבוני חלב מן החי באמצעות טכנולוגיית תסיסה מיקרוביאלית, חלבוני החלב זהים בהרכבם לאלה המיוצרים על ידי פרות, ומהווים בסיס ליצירת מוצרי חלב כגון יוגורט, גבינה וגלידה אך ללא לקטוז, כולסטרול, הורמוני גדילה ואנטיביוטיקה. הם זהים בטעם ובמרקם למוצרי החלב שמופקים מחלב מן החי. לפי הרב זאב וייטמן – החלב המיוצר הוא פרווה. המוצר אושר על ידי ה-FDA וסינגפור ורגולטורים במדינות נוספות.
רידיפיין מיט (redefine meat) – קבב ים תיכוני מחלבון אלטרנטיבי.
הכותבת היא מהנדסת מזון, מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל וחברה במסדר אבירי הגריל מאז 2007
Leave a Reply