לחם חוק

התובעת מעמידה את סכום התביעה לצורכי אגרה על 100 אלף שקל. לדברי התובעת, פנייתה אל הנתבעת בדרישה לפיצוי נדחתה על ידה

לטענת המבקש, אי סימון המוצרים או אי סימון בערכי נטו או אי סימון נכון של המשקל העצמי של האריזה מטעה את ציבור הצרכנים לחשוב ששילמו במיטב כספם עבור המוצר שביקשו לרכוש, כאשר בפועל חלק לא מבוטל מהתשלום הוא תמורת האריזה. מרכול הדרך: אנחנו חנות קטנה שמוכרת מגוון מוצרים ארוזים מיצרנים רבים. אנחנו לא שוקלים ולא יכולים לשקול כל מוצר ומוצר, אלא מציגים את המשקל כפי שרשמה אותו היצרנית

בבקשה נאמר, כי מפעלה של החברה לייצור ועיבוד בשר פעיל ויצרני החל מחודש אוגוסט 2015, אך בשל הממון הרב שניטל לצורך הקמתו ורכישת הציוד החדיש ויקר הערך נושאת החברה בהוצאות כבדות שאין די ברווח התפעולי השוטף כדי לכסותן

לדברי המבקש שביקש לקנות מנה מוגדלת לנכדתו, התברר לו כי בעוד השתייה והצ’יפס מוגדלים בארוחה הגדולה, אין כל שינוי בגודלה של קציצת ההמבורגר או מנת העוף, בניגוד למובטח

לדברי המבקשת, בהתאם לתקן הישראלי “חרדל וממרח חרדל” נקבע כי כמות החרדל אשר תשמש לעשיית המוצר תהיה לפחות 18% במוצר המכונה “חרדל” ו-6% במוצר המכונה “ממרח החרדל” וכי הוטעתה כאשר המוצר הוצג לה כ”חרדל”

לטענת התובע, התנהלותה של ג’פניקה מהווה הסגת גבול בשטחו ומטרד של ממש, הבא לידי ביטוי הן בשל העובדה שהארובה חוסמת את קו הראייה ממרפסתו והן בשל הרעש שהיא מקימה

בתביעה נאמר, כי קפה לנדוור התחייבה לרכוש את מלוא הפעילות של התובע, עסק לממכר קפה ומכונות קפה למשרדים, לרבות המלאי והציוד, בהתאם לשוויים, וכי בראשית ינואר 2016 עברה החזקה בפעילותו, בלקוחותיו ובכל המלאי הציוד לידיה של לנדוור. בפועל, לדברי התובע, החליטה לנדוור, בניגוד להוראות ההסכם, להכיר במלאי וציוד בשווי חלקי בלבד, ובחלוף עשרה חודשים הודיעה לו על הפסקת עבודתו

לדברי המבקש, הבקשה נסמכת על תוצאות של שתי מעבדות שבדקו מוצרים שונים, על חוות דעת של מומחים בתחום ועל דוח מבקר המדינה. מויסוצקי נמסר: החברה גאה לעמוד בתקן הישראלי, האמריקאי (FDA) והאירופי (UA). החברה עומדת בתקנים הבינלאומיים המחמירים בעולם ובדרישות משרד הבריאות ולכן התביעה קנטרנית וחסרת בסיס

לדבריו, בניו שימשו כשלוחיו ונאמניו בעסק והוא נתן בהם את מבטחו, וכי למעשה “מלאכת” הגזל של העסק לא הייתה קשה מדי עבור בניו, שכן העסק ונכסים נוספים הופקדו על ידו בידיהם בנאמנות, וזאת למשמרת עד אשר יסדיר את ענייניו האישיים, שמנעו ממנו מלרשום את העסק על שמו. לטענת הנתבעים, לא היה כל סיכום בינם לבין אביהם לפיו הם ישמשו כנאמנים וכי הם הגיעו לידי הסדר עם אביהם, לבקשתו, לפיו תמורת סכום של 300 אלף שקל אותו יקבל מהחברה, הוא יתנתק ממנה כליל