לחם חוק

לדברי ארגון העובדים, סבי עמאר מוביל את מאבקם של השוחטים המאוגדים בארגון להכרה, להסדרת תנאי עבודתם בהסכם קיבוצי, וכי הרחקתם שני העובדים ממערך השחיטה מותירה את השוחטים ללא נציגי הוועד בו בחרו, ולמעשה מחסלת בפועל ופוגעת במאבקם. תגובת מילועוף: נגד שני העובדים הנזכרים בכתבה הוגשו תלונות על ביצוע עבירות פליליות

בבקשה נאמר, כי על פי התקן, סימון “עדיף להשתמש לפני” הוא סימון ברירת המחדל, המסמן שעד לתאריך זה שומר המוצר על תכונותיו והצרכן יכול להמשיך ולצרוך את המוצר לאחר התאריך לפי שיקול דעתו ולפי טעמו. מנגד, כאשר מדובר במוצר שהוא רגיש מאוד לקלקול חיידקי ועל כן עלול לאחר תקופה קצרה להוות סכנה מידית לבריאות בני אדם, אזי החובה היא לסמנו “לשימוש עד” כתאריך אחרון לשימוש

לטענת התובעים, טעם הלוואי הרע של המים שמנפק בר המים נוביה אינו מאפשר לשתות אותם, ועל אף הכשל של המוצר והפרת ההסכם על ידי נביעות, התנהלה החברה באטיות ובחוסר יעילות המגיעה כדי רשלנות, והתעכבה בטיפול בתקלות. מחוות דעת מומחה המצורפת לבקשה עלה, כי במים של בר המים קיימים חיידקים וכלור מעבר לשיעור המותר

חברת לטפוד היא היבואן הרשמי והבלעדי בישראל של החברה הלטבית המייצרת את מוצרי השוקולד המשווקים תחת המותג “ליימה”. בחודש ינואר 2017 ייבאה חברת פודסטוק משלוח יחיד של השוקולדים ביבוא מקביל. מדובר היה ב-13 אלף יחידות בשווי של כ-20 אלף אירו. בגין פעולה זו ביקשה לטפוד מבית המשפט המחוזי סעד זמני שיאסור על פודסטוק לייבא ולשווק את השוקולד, ולאסוף את אלה שכבר שיווקה. לטענתה של לטפוד, יש במוצרי השוקולד המיובאים ביבוא מקביל משום הטעית צרכן, משום שהם מסומנים עם פרטיה של לטפוד, המופיעה על גבי האריזות כיבואנית. כך נוצר הרושם כאילו לטפוד היא היבואן ומשכך האחראית למוצרים, שעה שאין אלה פני

לי-בר קייטרינג מבקשת לקבוע כי היא זכאית ליהנות מהעדפה, כמשמעותה בהוראות התקנות (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) ולקבוע כי היא הזוכה במכרז כי הצעתה היא החוקית והזולה ביותר. החברה שזכתה במכרז: אין באפשרותנו להגיב לפני מתן תגובתנו לבית המשפט

לטענת התובעת, מדיניות אל”ה בקביעת יעדי האיסוף ובקביעת גובה המענקים לחברות שאוספות מכלי משקה היא בלתי שוויונית – רשתות השיווק מקבלות מענקי עידוד גבוהים באופן משמעותי מהמענקים אותם מקבלת התובעת, למרות שכולן משלמות לצרכן את אותו סכום בגין כל מיכל

על פי התביעה, בכל שלבי ההזמנה, שבוצעה באמצעות אתר האינטרנט גרופון, לא צוין כי הטיסה אינה כוללת מזון ושתייה, הן באתר של ארקיע והן באתר גרופון. לדברי המבקש, לא היתה לו כל סיבה להאמין כי המדובר בטיסה הכוללת תנאי שירות נחותים, שכן המחיר ששילם בעבור כרטיסי הטיסה (1,160 דולר) לא היה זול

אם תיוותר תמורה, היא תופקד בקופת בית המשפט עד להכרעה בסכסוך שהתגלע בין בעלי השליטה לבין בעלת המניות, המתנהל בהליך של בוררות

נטען כי הנתבעת נקטה במאמצי שיווק אגרסיביים מול המגדלים במטרה להחדיר את חומר הטאקומי לשוק הרימונים, וכי נציגיה הדגישו כי הטאקומי אושר לייצוא רימונים לשווקים בחו”ל ועומד בתקינה האירופית. לדבריהם, לאחר שנמצאו בפרי שאריות העולות על הכמות המותרת של חומר פעיל ונפסלו כל המשלוחים לשוק האירופי ולרשתות השיווק – התנערה אדמה מאחריותה. אדמה מכתשים: נלמד את כתב התביעה ונגיב בהתאם

נטען, כי היינץ מטעה צרכנים כאשר מייצרת ומשווקת רוטבי עגבניות תחת הכינוי “קטשופ”, שאינם עומדים בדרישות הבסיסיות והסטנדרטים הקבועים בתקן הישראלי. היינץ ודיפלומט יעניקו ללא תשלום, מיכל של “קטשופ היינץ” בגודל 700 גרם, לכל מי שירכוש מיכל קטשופ בגודל זהה. שווי ההטבה – 1.1 מיליון שקל