התפתחות הנתיב היבשתי להעברת סחורות לישראל מהמזרח מפחיתה את עלויות הייבוא, אך היא מייצרת מורכבויות חדשות לעולם הביטוח הימי. ענף הביטוח למד לתת מענה לסיכונים של העברת סחורות דרך הים והאוויר, וכעת, בעקבות השינויים הפוליטיים, מתפתח נתיב יבשתי להעברת סחורות מהמזרח לישראל, דרך דובאי, וענף הביטוח לומד את הסיכונים הייחודיים לשיטת הובלה זו. נדב גולדנברג, מנהל המחלקה לביטוח ימי ואווירי בהפניקס, אמר כי מדובר במסע יבשתי ארוך, שצריך לראות איך חברות הביטוח מוכנות לבטח אותו: “האם המטען גניב? איך ממנים שמאי? האם אפשר לשבב? אנחנו לומדים את הנושא וממשיכים לתת מענה לצרכי המבוטחים”. הדברים נאמרו ב”כל הסיכונים” – משדר חדשות הביטוח של פוליסה ואורן מזרח, בהשתתפות גולדנברג ואבי בן חורין, מומחה לתחום הביטוח הימי, לשעבר מנהל התחום הימי והעסקי בהפניקס וכיום סוכן ביטוח ומרצה בתחום.

כל הסיכונים: ביטוח ימי תחת אש – עם נדב גולדנברג ואבי בן חורין

בהמשך לדברי גולדנברג על הנתיב היבשתי וסיכוניו, בן חורין הוסיף כי השימוש בו איננו ייחודי לישראל וכי יש שווקים אחרים, שבלי קשר לישראל השתמשו בו עו עדיין משתמשים בו. לדבריו, אם בישראל רוצים לנצל את המסלול המסוים הזה, אין סיבה שחברות הביטוח הישראליות לא ילמדו מניסיונם של אחרים, כמו שנעשה לגבי פעילות ראשונית של כל מבטח במקומות שונים בעולם (למשל ברחבי אפריקה), ולא צריך להמציא את דרך הפעולה וההתייחסות אליה מההתחלה.

הדיון נפתח עם השפעות מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה, על עולם הביטוח הימי. לצד שינויים כאלו ואחרים שביצעו חברות הביטוח, השוק ברובו המשיך לתפקד כרגיל, בעיקר בזכות העובדה שחברות הביטוח הצליחו לשכנע את מבטחי המשנה שאין שינוי מהותי בסיכון הנוגע להגעת משלוחים ימיים לישראל, בין היתר בזכות כיפת ברזל. עוד הוסבר למבטחי משנה כי החשש לאחר ה-7 באוקטובר אינו מצדיק שינוי דרסטי כמו שהיו מי שחשבו עליו בחו”ל.

לדברי גולדנברג, התערבות המדינה דרך מס רכוש סייעה לחברות הביטוח מול מבטחי המשנה ומול המבוטחים, למרות שרוב בעלי האניות המבוטחים לא הסתפקו בערבות של מדינת ישראל והעדיפו פוליסת ביטוח אנגלית ביד. לדברי בן חורין, לא היה צורך בכיסוי של מס רכוש, בעיקר כיוון שהמחיר של המדינה היה גבוה יותר מהשוק הפרטי. בהמשך, המדינה הורידה את המחיר, ואז גם האנגלים הורידו את המחיר.

בעניין זה, בן חורין התייחס למצב דומה שנוצר בינואר 1991 – מלחמת המפרץ. לדבריו, תעריפי ביטוח המלחמה באותה תקופה בכל העולם נקבעו על ידי ועדה מיוחדת בלונדון (ולא כפי שקורה היום, כשכל מבטח יכול לקבוע זאת בעצמו). כשהם הועלו בצורה דרסטית, ידעו המבטחים הישראליים לפעול ביחד. לאחר שהמדינה הסכימה להגיב מעשית, הוחלט בלונדון לשנות כיוון ולתת פתרון מסחרי הגיוני. כיום, הסביר בן חורין, בענף קיים חשש מהגדרת פעילות מסויימת של שיתוף פעולה כ”קרטל”, וחשש זה, לדבריו, מונע את האיחוד הקולקטיבי, למרות שאפשר לעשות זאת כאשר המטרה היא טובת השוק הישראלי בכללו.

החרמת סחורה על ידי החות’ים – מכוסה?

לצד הדיון בהשפעות הנתיב היבשתי כחלופה לנתיב הימי, המשדר עסק גם בהשפעות של האיום של החות’ים על השיט לישראל דרך הים האדום. בן חורין אמר כי כפי שלרוב קורה בעת מלחמה, רוב הספינות מחליטות לעקוף את האזור המסוכן ולהפליג דרך אפריקה, וכי מדובר בבעיה, בעיקר לגבי תוצרת מהצומח – “מאריכים את תקופת המשלוח, ויהיו פה נזקים. אבל נזקים שקורים מטבע הבריאה של המוצר אינם מכוסים בפוליסה הימית, זה לחלוטין לא מקרה ביטוח”.

בן חורין הציג דוגמה אחרת של נזק אחר שנוצר, שגם אינו מכוסה בפוליסה – חטיפת אוניה על המטען שבה – לא ברור אם החרמה על ידי גורם טרור מכוסה בביטוח. איחור בהגעת סחורה הוא בעייתי, ובתי המשפט יצטרכו לפסוק בעניין.

עוד עסק הדיון במורכבות של הובלה אווירית לישראל עקב מיעוט הטיסות לישראל. גולדנברג אמר כי כאשר שילוח אווירי לישראל נעשה דרך 4-5 מדינות, כולל הובלה יבשתית, עם מעברים בין כלי תחבורה שונים, במקום טיסה ישירה – נוצרים סיכונים רבים למסע והם מביאים את עלות ההובלה לעיתים עד ל-50% משווי הסחורה.

לצפייה במשדר – לחצו כאן

---

המשדר פורסם לראשונה בפוליסה, עיתון הביטוח והפיננסים