החורים בגבינה: ביטוח סיכוני מלחמה להובלת טובין בים / מאת אבי בן חורין

באופן כללי בעולם, המבטחים יוסיפו את כיסוי המלחמה והטרור – אם תבקש. כמה מהמבוטחים מבקשים? כמה מהמבוטחים יודעים שצריך לבקש? צריך לשם שינוי לפרגן למבטחים הימיים הישראליים שהם, ככל הידוע לנו, היחידים בעולם שבכל הפוליסות שלהם נכלל באופן אוטומטי ביטול חריג נזקי מלחמה וטרור

אוניית המכולות עוברת בתעלת סואץ
אבי בן חורין

לכולם ידוע שבמקרה של נזק לרכוש בעת מלחמה, יש גוף שאמור לטפל בתשלום הפיצוי המגיע לבעל הרכוש והוא – ממשלת ישראל במסגרת משרד האוצרמס רכוש. בכל פוליסות הביטוח לרכוש, מחריגים את נזקי המלחמה והטרור (היות שכאמור, יש מי שישלם או לפחות מקווים שיעשה כך), אך יש שמאפשרים הרחבת הכיסוי הביטוחי מעל מה שהגורם הממשלתי יעביר לזכות הנפגע.

כנראה, שרובנו לא בדיוק מאמינים שהמדינה תשלם, אך באותה מידה חוששים מגורל דומה בפוליסת הביטוח, ולכן הרחבת הכיסוי הזו אינה מסוג הרחבות הפוליסה שהמבוטחים מממשים את האופציה לכלול בביטוח שלהם.

לעומת זאת, מה קורה מעבר לגבולות המדינה? כאן הפתרון אינו זהה לנ”ל, היות שהמדינה אינה אחראית למה שקורה מעבר לתחומה. נכון שאנו כישראלים מכירים דוגמאות שמוכיחים אחרת בהזדמנויות שונות, אך הדבר לא נעשה באופן אוטומטי וכמובן שאין חובתה של המדינה לעשות כן.

בביטוח הימי בעולם, וכך גם בישראל, שרובו הגדול מתבסס על סעיפי המכון, הכיסוי אמנם רחב אבל מחריג בין השאר נזקי מלחמה וטרור. כולנו מודעים לכך, שבביטוח אפשר לבטח הכל למעט Moral hazard – סיכון מוסרי או במילים אחרות “סיכון שבאישיות”, לכן ישנה אופציה לרכוש את הכיסוי המוחרג תמורת תשלום נוסף.

בביטוח הימי בישראל התמונה ברורה לחלוטין. כל המבטחים כוללים בפוליסות שלהם כיסוי לנזקי מלחמה (בעת שהטובין נמצאים בים או באוויר) וכיסוי לנזקי טרור, שלגביו תיחום איזור הכיסוי הוא רחב יותר וכולל גם כיסוי ביבשה (למעט באחסנה). הסיבה להבדל בין השניים היא שהכיסוי לטרור אינו צמוד לסיכוני המלחמה (כמו שהיה צפוי) אלא דווקא לסיכוני שביתות. איך זה קורה? התמליל הביטוחי נכתב הרי על ידי דוברי שפת לעז והם כנראה לא בדיוק חזו את מה שעלול לקרות בעתיד, ובאופן מיוחד – לנו.

אם כך – איזו בעיה קיימת בנושא ביטוח מלחמה? באופן כללי בעולם, המבטחים יוסיפו את כיסוי המלחמה והטרור – אם תבקש. כמה מהמבוטחים מבקשים? כמה מהמבוטחים יודעים שצריך לבקש?

נחזור ונאמר שאחת הבעיות הגדולות בעריכת ביטוח היא שהמבוטח לא יודע מה לבקש. המבוטח הסביר מבקש ביטוח אך הכרתו את התנאים, הכללים, החריגים של החוזה היא לרוב רק כאשר יש לממש את הפוליסה ואז כולם “מופתעים”. צרת הרבים במקרה הזה היא אכן נחמת… (אתם יודעים מהי המילה החסרה).

נושא נפרד הוא רכישת הביטוח הימי יחד עם קניית הטובין מהספק, קרי קניית ביטוח בתנאי סיף. בעברית אמנם יש מילה אחת, אבל בתנאי הסחר הבינלאומיים יש CIF ויש CIP. לא מעט יבואנים רוכשים את הטובין בתנאים הללו. המוכר רוכש בעבור הקונה את ההובלה הבינלאומית וגם את הביטוח.

נכתב בעבר, בהזדמנויות שונות, על ה”חורים בגבינה” של ביטוח זה (מי המבטח? לפי איזה תמליל כיסוי? מה הדין במדינת הספק? מה מצבך כתובע במקרה של תביעה? ועוד ועוד). בעיה משמעותית בהקשר לכך היא שבתנאי הסחר המצויינים לעיל נקבע שהמינימום שהמוכר נדרש לרכוש ביטוח הוא סעיפי המכון A (באם מדובר על תנאי CIP, בגירסת 2020) שהם בלשון העם “כל הסיכונים” או סעיפי C (לפי תנאי CIF) שהם מבוססים על “סיכונים נקובים בשם”.

עם זאת, לא נדרש המוכר לרכוש עבור הקונים כיסוי בגין נזקי מלחמה ושביתות (טרור). הקונה חייב לדרוש זאת במפורש. עם יד על הלב, מי מבין המבוטחים הישראלים ביקש זאת מהספק אי פעם? מי בכלל בודק את תנאי הביטוח (האם הוא מקבל אותם?) והאם כלול בהם ביטוח לנזקי מלחמה וטרור? נדמה לי שהתשובה ידוע ומובנת לכל.

קבוצה אחרת של יבואנים, היא בדעה שההוצאה על רכישת ביטוח היא מיותר (“חבל על הכסף”). התשובה שלהם לרוב לשאלה – מה יהיה אם יקרה…? היא מהירה וחדה – נתבע את המוביל הימי! מילים כדורבנות, אבל את מי זה מדרבן? תביעה כנגד מוביל, בניגוד לתביעה כנגד מבטח, היא על בסיס חבות / רשלנות. בלי להיכנס לפירוט ה”פטורים” שיש בחוקי הים למובילים, ומבלי לבדוק מה ההגבלות שיש להם על גובה הפיצוי (הכל מעוגן באמנות בינלאומיות עם אשרורים של מדינות העולם ברובן הגדול) הרי בנושא מלחמה – האם אפשר לומר שהמוביל התרשל? האם הדוגמה האחרונה שלפנינו, על פגיעה באנייה מסחרית במפרץ עומאן, שנושאת דגל של איי בהאמה, יכולה ללמד אותו הלכות בביטוח מלחמה? אכן כן. האנייה, כך אנו מניחים, מבוטחת בביטוח הולם, בנוסף יש לה גם כיסוי בגין נזקי מלחמה. האם זה אומר שהיא אחראית לנזקים של המטען במקרה של התקפה של כוחות מדינה כלשהי או של פעילות טרור, בין על ידי שלוחי אותה מדינה או גופים עצמאיים (שאינם קשורים ישירות לאותה מדינה?). התשובה היא כנראה – לא. הרי לא הייתה כאן רשלנות מצידה, לא הייתה הזנחה כלשהי, ההפלגה הייתה בנתיב שיט בינלאומי מוכר. מי אם כך יפצה את בעל הטובין על הנזק? שאלה שהתשובה לה היא בלתי רצויה אך גם בלתי נמנעת ומובנת מאליה.

אם נחזור רגע למה שנאמר לעיל, צריך לשם שינוי לפרגן למבטחים הימיים הישראליים שהם, ככל הידוע לנו, היחידים בעולם שבכל הפוליסות שלהם נכלל באופן אוטומטי ביטול חריג נזקי מלחמה וטרור.

יתרה מכך, בכל הצעת ביטוח של מבטח ימי ישראלי, הפרמיה המוצעת תמיד כוללת את עלות הרכישה של שני החריגים, עד כדי אי הפרדה בינה לבין עלות הביטוח הימי ה”רגיל”. אמנם חוסר הפיצול עלול להפריע בעתיד, אבל הפעם נתעלם מהקשיים / חוסר ההבנה שיוצר האיחוד ונתמקד בתועלת הרבה שבקיומו בביטוח הרכוש על ידי בעלי הטובין.

בשורה התחתונה, אפשר לומר שוב שיש יתרון ברכישת ביטוח משלוחים (לעומת אלו שסומכים על כך שהגורל יאיר להם פנים) ויתרון נוסף באמצעות המבטחים המקומיים.

Made in Israel – כבר אמרנו? כי מציון תצא תורה – כבר אמרנו?


הכותב הוא מומחה לביטוח ימי.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*