חברת ספנות זרה נתבעת על נזק שנגרם למטען קפה של שטראוס ולמשטחי מנגו לייצוא / פרשנות של אבי בן חורין

חברת הביטוח הראל הגישה לבית משפט השלום בחיפה שתי תביעות ביטוח ימי על סך כולל של 384 אלף שקל כנגד  חברת הספנות הזרה Mediterranean Shipping Company S.A, הבעלים של האונייה MSC Edith.

בתביעה האחת, על סך 260 אלף שקל, נאמר כי הראל ביטחה מטען קפה של המבוטחת, חברת שטראוס, הכולל 1,920 שקים במשקל 60 ק”ג כ”א ובמשקל כולל של 116,736 ק”ג. המטען הומכל בשש מכולות כשהא במצב טוב ותקין ונמסר לידי הנתבעת לשם הובלתו לישראל. ואולם כאשר נמסר המטען לרשות מקבליו התברר כי במכולה אחת ניזוק המטען כתוצאה מחדירת מים למכולה, מה שהוביל להשמדתו.

בתביעה השנייה, על סך 124 אלף שקל, נאמר כי הראל ביטחה מטען של 5,229 קרטוני מנגו על גבי 21 משטחים במשקל ברוטו של 22,603 ק”ג שהומכל במכולת קירור ונמסר לידי הנתבעת בנמל אשדוד לשם יצואו לאיטליה. הנתבעת, מציינת הראל, אישרה את קבלת המטען במצב שלם, טוב ותקין.

בתביעה נאמר כי הטמפרטורה הנדרשת להובלת המטען הייתה 9 מעלות צלסיוס ואיוורור של 90%. האונייה הגיעה לנמל ורונה באיטליה בראשית חודש אוגוסט אשתקד ועם הגעת המכולה לאיטליה התברר כי במהלך ההפלגה היו חריגות מהטמפרטורה הנדרשת, שאף הגיעו ל-20 מעלות צלזיוס.

בתביעה נאמר כי בעקבות החריגות מהטמפרטורה הנדרשת במהלך ההובלה, הגיע המטען ליעדו כשהוא ניזוק ובמצב ירוד.

לדברי הראל, סכומי התביעה הינם הפיצויים ששולמו על ידה למבוטחותיה – חברת שטראוס ו-יו. אם. אס תעשיה ומזון, בגין הנזקים שנגרמו למטענים.

לטענת הראל, הנתבעת אחראית כלפיה על הנזקים שארעו למטענים שבוטחו על ידה וזאת בשל  רשלנותה בהטענת ו/או הובלת ו/או פריקת המטען, או באי נקיטת הצעדים הדרושים לשמירה על שלמותו ותקינותו של המטען.

תגובת החברה לא התקבלה עד כה.

פרשנות: יש להבדיל בין תביעה על משלוח ליבוא לבין תביעה על משלוח ליצוא

במשלוחי יצוא, כל נזק שיתגלה ביעד אמור להיתבע מהמבטח על ידי הקונה ולא על ידי המוכר * במשלוחי יבוא, אם הנזק אירע לפני ההפלגה, האחריות אינה נופלת על המוביל הימי * הסעיפים שעושים את ההבדל בין שתי תביעות שיבוב נגד מוביל ימי

מאת אבי בן חורין

אמנם חברת ביטוח אחת הגישה שתי תביעות בגין נזקים ימיים כנגד חברת ספנות אחת, ואמנם מדובר בתהליך מוכר אחד – שיבוב, אבל מדובר בשני מקרים שונים כאשר לכל אחד עשויים להיות מאפיינים שונים.

הכלל הבסיסי עדיין דומה – בתביעת שיבוב אמורה התובעת – חברת הביטוח ששילמה את התביעה בהתאם לתנאי הפוליסה – להוכיח את רשלנות המזיק. זו כמובן דרישה שלא קיימת בתביעת המקור של המבוטח כנגד מבטחו.

המשלוח של הקפה היה כנראה מבוטח בפוליסת ביטוח על פי סעיפי המכון A המכונים בעגה הלא מקצועית “כל הסיכונים”, למרות שביטוח ל”כל הסיכונים” הוא בגדר שאיפה, היות ותמיד נמצא חריגים בכיסוי.

המשלוח של המנגו צפוי שהיה מבוטח על פי סעיפי המכון המתייחסים להובלה תחת טמפרטורה מבוקרת. איזה מבין הסעיפים הקיימים מהעבר ומההווה נבחרו לצורך כך? שאלה טובה, אך לפי המידע שהתקבל – אין תשובה .

נושא שונה נוסף בין שתי התביעות הוא שהמשלוח האחד היה יבוא לישראל ואילו השני – ביטוח יצוא. בפוליסה שנותנת כיסוי למשלוחי יצוא יש לזכור את זהות התובע כלפי המבטח. לצורך הבהרה, נציין כי פוליסת ביטוח למשלוחי יצוא היא לרוב מסמך שנערך בהתאם להסכם הסחר של המוכר עם הקונה. אם סוכם על תנאי CIF, המשמעות של האות האנגלית I בתוך הקוד הוא שהמוכר קונה ביטוח בעבור הקונה. במקרים אלו קובעים תנאי הסחר שהאחריות על המשלוח עוברת מהמוכר לקונה עם ההעמסה לכלי המוביל הבינלאומי. בימינו, כדאי היה לתקן את ההגדרה למועד המסירה למחסן המשלח או לחברת ההובלה הבינלאומית. נכון שיש החושבים שמדברים בדקדוקי עניות בהחלפתCIF  בקוד אחר, אך כדאי להעדיף את הפדנטיות כדי לא להיות שותף בוויכוח משפטי שייסוב על ההבדל בין התנאים בשטח בפועל לבין התנאים במסמכים.

אם נחזור למונח CIF, אזי כל נזק שיתגלה ביעד אמור להיתבע מהמבטח ע”י הקונה ולא ע”י המוכר (מסמך הביטוח הימי הינו מסמך סחיר). גם אם המוכר יעזור בפועל בטיפול בתביעה, עדיין התשלום אמור להיות מועבר לקונה, אלא אם יחתום על מסמך המוותר על זכות התביעה שלו ומאשר העברת תשלום למוכר. קצת מסורבל אך שונה מהתהליך הרגיל והמוכר.

דרך אגב, גם הנתבע בתביעת שיבוב, סביר שיבדוק את הנקודה הטכנית הזו.

הנושא הראשון כנראה שיבדוק הנתבע בתביעת שיבוב הוא את העובדה הפשוטה לכאורה – האם תשלום התביעה על ידי חברת הביטוח, ועקב כך כניסה לנעליו, נעשתה על פי תנאי הפוליסה (משמע יש להציג את תמליל הכיסוי המלא) ולא תשלום מסיבות אחרות. כידוע , תשלום תביעה שלא לפי הכיסויים והחריגים בפוליסה נחשבים כהתנדבות המבטח לשלם ומונעים את זכותו לתבוע תשלום מהמזיק. נכון שזה נשמע מופרך שמבטח ישלם תביעה בהתנדבות מבלי שהיה הכרח לכך, אך כידוע המשפט האנגלי אומר Never say never וצריך להיות מוכנים גם למצבים כאלה.

במקרה של משלוח יבוא – כאשר מדובר בחדירת מים לתוך המכולה (ולא למשל נזק הזעה, שזה נושא של “נזק מים” בעייתי בפני עצמו) ונזק שנגרם לתכולת שקים שהיו בתוכה, האם מדובר במים מלוחים או אחרים? האם לפי בדיקה כזו אפשר לומר שהנזק ארע במהלך המסע הימי או אולי לפניו, ואז האחריות איננה נופלת על המוביל הימי? האם המכולה (שלא תמיד היא בבעלות חברת הספנות) הייתה תקינה להובלה או שמא מצבה הפיזי הביא לנזק צפוי?

בנוסף, נרשם בתביעה שהמוצר המיובא הושמד. האם זו החלטה של היבואן והשמאי של המבטחת בתיאום עם הספק או שמא זו החלטת רשות ממשלתית? אם הגורם שקבע השמדה איננו מי מהצדדים, אזי אולי מדובר במקרה שאינו מבוטח? למי שלא מכיר , נסביר שיש מצבים בהם הרשויות עלולות לקבוע שמוצר מסוים לא ייכנס לארץ עקב אי עמידה בכללים נדרשים, למרות שלא ארע אירוע ביטוחי מוכח בדרך.

הכיסוי הביטוחי הנדרש הוא Rejection. עקב מחירו, הכלל המוכר הוא “לי זה לא יקרה”.

לעומת זאת, במקרה השני אודות נזק למנגו, כאן הבחינה של מה היה? מהם תנאי הביטוח? האם הכל תקין מבחינת השיבוב? וישנם מספר שלבים שקשה לוותר עליהם, כמו האם הפוליסה דורשת שהנזק יוכר רק אם השינוי בטמפרטורה נמשך למעלה מ-24 שעות רציפות וזה לא בדיוק מה שקרה? האם השינוי בטמפרטורה נבע עקב שינוי ידני של כיוונון המערכת (טעות אנוש) ולא עקב בעיה טכנית במערכת הקירור? הסיבה יכולה להיות גורם לתשלום בחלק מהפוליסות. האם חישוב הניצולת, אם הייתה כזו, נעשה לפי המציאות השוררת בנקודת היעד והיא נמוכה או גבוהה יחסית למצב השוק בתחילת המסע (שלפיו גם נקבע סכום הביטוח)?

נשמע נושא פשוט, אך לעתים, ובוודאי במקומות רחוקים, יש הבדלים ניכרים שאין מקום להתעלם מהם.

נושא שלעתים יש בו כדי לשנות את ההתייחסות הוא מצב הפרי כשהגיע לנמל. האם היו עיכובים כלשהם (למשל לנוכח הכרזת מלחמה, כפי שכולנו מכירים זה תקופה ארוכה)? בכתבה צוין כי חברת הספנות קיבלה את המטען במצב שלם, טוב ותקין וזה כנראה נכון. אבל האם באמת יכולה הנתבעת לדעת באופן מעשי, במוצר שהנו מן הצומח ושיש לו זמן מדף מוגבל, שזה אכן המצב?

כל האמור לעיל אינו אמור למנוע את הצלחת פעולת השיבוב. אך רצוי שהמידע יהיה נהיר לכולם, כולל למבוטח (שכביכול, הפעולה נעשית מעל ראשו), מבחינת ניסיון תביעות והתייחסות הקונים הפוטנציאליים להמשך עבודה בעתיד.

---

הכותב הוא מומחה לביטוח ימי

 

ספינה של חברת MSC