טיב טעם מערערת על החלטה הרשות להגנת הצרכן לחייבה בעיצום כספי של כ-235 אלף שקל

העיצום הושת על החברה בגין מקרי הפרה של אי סימון מחיר ופערי מחיר בין המסומן לבין החיוב בקופה * לטענת החברה, ההפרות הנטענות אינן אלא שרשרת של הפרה אחת בכל תחום * לדבריה, ניסיונה של הרשות להפריד את המוצרים חסרי הסימון לפי כמותם או לפי סוגם, אינו מוצדק ונועד להעצים את כמות העיצומים

טיב טעם
טיב טעם

טיב טעם הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום הדוחה את ערעורה על החלטת הממונה על העיצומים הכספיים ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לחייב אותה לשלם עיצום כספי בסך של כ-235 אלף שקל.

בערעור מצוין כי העיצום הכספי הושת על טיב טעם בגין מקרי הפרה של אי סימון מחיר ופערי מחיר בין המסומן לבין החיוב בקופה כפי שנמצאו בשלושה מסניפיה. לטענת טיב טעם, היא טענה במסגרת טיעוניה בפני הממונה על העיצומים הכספיים, כי נקטה פעולות רבות למניעת התופעות נשוא ההפרות הנטענות, כי לא ניתן למגר את התופעות הללו באורח מוחלט, כי מדובר ביישום ראשוני של הליך אכיפה נגדה וכי ההפרות הנטענות אינן אלא שרשרת של הפרה אחת בכל תחום ועל כן היה ראוי להטיל עיצום אחד בגין אי סימון מחירים ועיצום אחד בגין פער מחירים בין הסימון לבין המחיר בקופה.

עוד טוענת החברה, כי לא היה מקום לקבוע שמדובר בנסיבות מחמירות וכי ראוי היה להמיר את העיצום המקורי בהתראה מנהלית או להפחיתו כדי הרף המרבי בדין בגובה 75%.

בערעור מצוין, כי טיעוניה של טיב טעם התקבלו בחלקן וסכום העיצום הופחת מ-618 אלף שקל לכדי 235 אלף שקל.

בערעורה למחוזי טוענת התובעת, כי בית משפט השלום שגה בקביעתו כי יש לראות את ההפרות הנטענות כמעשי הפרה נפרדים לצורך הטלת העיצום וכי קבלת העיקרון של מעשי הפרה נפרדים מביא לתוצאה אבסורדית ולאבסורד קיצוני את סמכות האכיפה המנהלית שהוקנתה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

לדברי טיב טעם, קבלת עמדת הרשות על ידי בית המשפט השלום, כי יש להכפיל את סכום העיצום הכספי במספר הפריטים או המוצרים בהם נתגלתה הפרה, בין אם בכמות הכוללת ובין אם בכמות מופחתת כלשהי הנובעת מקטגוריה כזו או אחרת שאינה נוגעת לסוג ההפרה אלא לכמות או סוג המוצר, היא שגגה שיש בה להביא תוצאות אבסורדיות של הטלת עיצום בסכום אסטרונומי ממש.

בערעור נטען, כי מבחינה מעשית מדובר ברצף אחד של פרטי פעולה אחת, שהפרדתם היא מלאכותית וכי ההפרות המיוחסות לה בגין אי סימון מחיר הינן בגדר מעשה או אירוע יחיד ועל כן ניסיונה של הרשות להגנת הצרכן להפריד ולבדל את המוצרים חסרי הסימון לפי כמותם או לפי סוגם, מבחינה קטגוריות או בכל שיטת מיון כמותית אחרת, אינו מוצדק ולא נועד אלא להעצים את כמות העיצומים. כך גם לגבי פערי מחיר הנובעים מטבעם, אם משגיאה בהזנת המחירים בקופה ואם בכשל בסימון המחיר הנכון על גבי המוצר ועל כן גם הפרות אלו אינן יכולות להיתפס שלא כרצף פעולה אחת אמנם רבת פרטים, אך הפרה אחת ויחידה.

לסיכום נטען בערעור, שהוגש באמצעות עו”ד דורי ברקל, כי היה על בית משפט השלום לקבוע, שמעשי ההפרה שחישבה הרשות, אינם אלא מעשה אחד רב פרטים ולא מעשים נפרדים וכי היה עליו להפחית את העיצום הכספי לפחות עד לכדי שני מעשי הפרה, האחד בגין אי סימון מחירים והשני בגין פער המחירים, אם לא לבטלו כליל ולהמירו בהתראה בלבד.

תגובת הרשות להגנת הצרכן לא נמסרה עד סגירת הגיליון.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*