צוות E-food שוב מעלה הילוך, ואחרי שצלחנו בגבורה את נפלאות המטבח הגרמני החדש, החלטנו שהפעם אנחנו הולכים על אתגר קולינרי יוצא דופן, כזה שיגרום גם לחובבי האוכל המושבעים ביותר להרים גבה: ארוחת בוקר במסעדה בעלת שני כוכבי מישלן. כדי להגשים את המשימה השאפתנית הזו נחתנו בלב ברלין, טיפסנו אל הקומה החמישית של מלון מנדלה היוקרתי בכיכר פוטסדאם, ונכנסנו בשעריה של מסעדת Facil המפורסמת.
כבר מהרגע שבו חוצים את מפתן הדלת, השאון הברלינאי הטיפוסי נעלם כלא היה ומפנה את מקומו לאטמוספירה שמזכירה יותר מנזר זן יפני מאשר מוסד אירופי קלאסי. המסעדה עצמה בנויה כנווה מדבר ארכיטקטוני מזכוכית, המוקף כולו בגינה פנימית נסתרת ויפהפייה. העיצוב המהפנט מצליח לייצר שקט פנימי מיידי באמצעות קווים נקיים, עצי במבוק ירוקים, כדי חרס ענקיים בעבודת יד וסידורי פרחים מינימליסטיים ומדויקים להפליא. גולת הכותרת העיצובית היא ללא ספק אלמנט המים הזורמים והמזרקות הפזורות בגינה, המצליחים לייצר פסקול מרגיע וטבעי שגורם לך לשכוח לחלוטין שמתחתיך פועם אחד המרכזים האורבניים הסואנים ביבשת.
מאחורי הקסם הבלתי נשכח של מסעדת Facil עומד השף הראשי מיכאל קמפף (Michael Kempf), מי שמנהל את המטבח ביד רמה כבר מעל שני עשורים והוביל את המסעדה לקבלת שני כוכבי המישלן הנחשקים שלה. קמפף נחשב לאחד השפים המוערכים והיציבים בסצנת הגורמה הגרמנית, והוא מוכר בזכות הפילוסופיה הקולינרית הייחודית שלו המשלבת קלאסיקה אירופית עם פשטות מודרנית ומתוחכמת.לצדו של קמפף פועל שף המטבח בפועל (Head Chef), יואכים גרנר (Joachim Gerner), שמנצח יחד איתו על פס הייצור המדויק ומבטיח שכל מנה שיוצאת אל השולחן תהיה לא פחות ממושלמת.
ואז הגיע האוכל. המושג “ארוחת בוקר” קיבל כאן הגדרה מחדש, רחוקה שנות אור מכל מה שאתם מכירים. הצוות של Facil מתייחס לארוחת הבוקר כאל יצירת אמנות מוקפדת, המשלבת טכניקות עילית עם חומרי גלם מובחרים. פתחנו עם מצעד של מאפים מדויקים ברמת מיקרון, שהגיעו לשולחן כשהם חמים ופריכים בצורה בלתי הגיונית, מלווים בחמאות מתובלות ואנינות שנמסו בפה. כל מנה שהוגשה לאחר מכן הייתה מלאכת מחשבת של צבעים וטעמים, מנות ביצים מתוחכמות, שילובים של דגים מעושנים קלות וחומרי גלם עונתיים שהחמיאו בצורה מושלמת לחמיצות העדינה של הלחמים שנאפו במקום.
מעבר לאוכל הפנומנלי, מה שהפך את החוויה לשלמה היה השירות המדהים של צוות המקום. מדובר בסימפוניה אנושית של ממש: המלצרים והמארחים נעו בחלל באלגנטיות חרישית, ידעו בדיוק מתי למלא את הכוס ומתי להסביר על מקורו של כל רכיב ומנה, מבלי לייצר תחושה מעיקה או פורמלית מדי. הם הצליחו לשמור על חמימות, קשב מוחלט לצרכי הסועדים ונגישות שהשתלבו באופן מושלם עם הקלילות המתוחכמת של המקום, והוכיחו ששני כוכבי מישלן יכולים ללכת יד ביד עם אירוח לבבי ומחבק. יצאנו בחזרה אל הרחוב הברלינאי שבעים, נרגשים ובעיקר עם הבנה חדשה לגמרי לגבי איך הבוקר שלנו אמור להתחיל.
הכותב הוא מהנדס ויזם הייטק. הכתבה נכתבה בסיוע בינה מלאכותית
Leave a Reply