תביעה ייצוגית

לדברי המבקשת, המשקה המעובד “החלב החדש” מבוסס בעיקרו על מים ושמנים ממקור צמחי (אגוז שיאה וקוקוס), סוכר קנים, חומרי טעם וריח, ובפרט חמישה תוספי עיבוד תעשייתיים, והמדובר במצגי שווא כוזבים, והטעיה שורשית ביחס למוצר, כינויו, הרכבו וההשלכות לצריכתו

נטען כי שופרסל משווקת מוצרים לציבור במסגרת פלטפורמת המכירה המקוונת “שופרסל אונליין”, תחת הכיתוב “מארז חיסכון”, אף שבפועל בדיקה של המחיר ליחידת מידה מלמדת כי ברבים מן המקרים לא זו בלבד שאין מדובר בחיסכון, אלא שמארזי ה”חיסכון” יקרים יותר מן החלופות הרלוונטיות

מחדל זה, טוען המבקש, גרם לצרכנים להסתמך על האיורים המוצגים בחזית האריזה, ולקבל החלטה בדבר הרכישה על בסיס מידע מטעה. תגובת נטורפוד: נראה כמו תביעה חסרת בסיס. עוד דוגמה איך הפך השימוש בתביעות ייצוגיות למטרד שמבזבז משאבים משפטיים

לטענת המבקש, החברה גובה מהמנויים דמי תפעול שהם דמי משלוח בכל היבט וזווית, חרף התחייבויותיה המובהקות והחד משמעיות לפיהן מנוי וולט פלוס מספק למנויים את הזמנת המשלוחים ללא תשלום דמי משלוח

נטען כי בוצעה הפחתה חדה של למעלה מ-70% ברכיב מרכזי ומהותי – בלי להציג את השינוי המהותי בצורה ברורה, שקופה ונהירה לצרכן, ובלי שבוצעה כל הפחתה במחיר המוצר לצרכן ותוך שינוי מהותי במתכון וברכיבים

בבקשה נטען כי  במרבית סניפיהן של המשיבות לא בוצע קיזוז כלל, ובמקרים ספורים בוצע קיזוז סמלי, חלקי, וספורדי שאינו משקף את משקל האריזה בפועל, ואינו מונע את גביית היתר

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כנגד חברות הנסיך מפעל ליצור טחינה מעילבון המוכרת במותג “טחינה הנסיך” וטעמן שיווק מזון ממישור אדומים לייצור, ייבוא, ושיווק מוצרי מזון לשוק הקמעונאי וכן בייצוא מוצרי מזון, והמחזיקה במלוא מניותיה של הנסיך. זאת בטענה לייצור, שיווק, ומכירה של מוצרי מזון פגומים, אשר נמצא בהם חיידק הסלמונלה העלול לפגוע בבריאות הציבור או מתקיים חשש ממשי כי הם נגועים בסלמונלה. זאת, נאמר בבקשה שהוגשה על ידי סבטלנה קושרובסקי תושב פ”ת, בהתאם להודעת משרד הבריאות (מצורפת למטה) והודעת (הודאת) חברת הנסיך מפעל ליצר טחינה אשר קדמה לה – “הודעת ריקול” החריגה מיום 27.11.25 המתייחסת

לדברי המבקשת מתברר שברכיבי המוצר יש שומן אווז ולא בשר אווז, כאשר היצרנית עצמה (חברת אייזן) קוראת לו כפי שמופיע על אריזתו “מעדן הודו אווז”, כאשר המילה “הודו” מופיעה לפני המילה “אווז”, מסיבות מובנות

נטען בבקשה כי החברה כשלה בלנהל סיכונים ולעדכן את ציבור הצרכנים ומשרד הבריאות בזמן אמת באשר לנוכחות הזיהומים. לטענת המבקשת, מ.לסר התרשלה בשיווק מוצרים פגומים ומזוהמים, ונמנעה מלגלות על כך בזמן

בבקשה נאמר, כי במרבית סניפי יש חסד ושוק העיר אין בכלל קולרים, ובמספר סניפים בודדים קיים קולר שאינו נגיש לקהל או שאינו שמיש. בשנת 1986 נחקק בישראל חוק מתקני השתייה, המחייב כל מי שמנהל ומחזיק ב”בניין ציבורי” להתקין מתקני שתייה ציבוריים שיוצבו במקום מרכזי, נגיש, נראה לעין ושמיש