נטען בין השאר, כי אסם מכרה את כל שקיבלה ממנו לגורם אחר וניצלה את תום הלב של אנשי הקיבוץ ככאלה שאינם מקפידים לשמור על זכויותיהם והשתלטה על שטחים נוספים ממקרקעי הקיבוץ שלא נכללו בשטחים שהושכרו לה במסגרת הסכמי השכירות, ועשתה בהם שימוש לצרכיה המסחריים והתפעוליים
