בריאות

על פי החברה, ברבעון הראשון השנה היא איבדה לקוח עיקרי בארה”ב, רשת הסופרמרקטים ג’איינט איגל, אשר עד אז הניבה לה חלק ניכר מהכנסותיה. זאת לטובת החברה האמריקאית UpShop העוסקת בין היתר בתחום העיסוק שלה ואשר החלה בתחרות אגרסיבית עם המוצר שלה ועם לקוחותיה. לאחר מכן איבדה לקוח מרכזי נוסף

נאמר עוד בבקשה כי החברה מפעילה צי של כ-140 שליחים ומחזיקה בכ-105 רכבים בבעלותה, ועוד כ-35 רכבים באמצעות קבלני משנה קבועים, והיא בעלת פעילות רווחית ומבוקשת והשירות שהיא מספקת הנו חיוני ומבוקש בשוק. בחברה סבורים כי מתווה השיקום שלה יסלול את הדרך לגיבוש תוכנית שיקום כלכלית משולבת תוך שמירה על פעילותה העסקית

נטען בבקשה כי אסם יצרה מצג לפיו מוצרי הקטשופ 50% פחות סוכר ו-56% פחות סוכר זהים בנפחם למוצר הקטשופ הקלאסי כך שהצרכנים סברו כי הם רוכשים את אותה כמות מוצר, פשוט בריא יותר. אולם בפועל, נפח המוצרים המופחתים בסוכר קטן ביחס לנפח הקטשופ הקלאסי

ג. ויליפוד טענה בתגובה כי מדובר היה בטעות של המחלקה הגראפית בתרגום תווית המוצר מאנגלית לעברית, וכי מדובר היה במוצרים שנמכרו בכמויות מוגבלות בפרק זמן קצר וכבר אינם נמצאים ברשימת המוצרים אותם היא מייבאת, וכי ממילא הסטייה בערכי הנתרן היא זניחה. בהסדר המתוקן נקבע בין השאר כי ויליפוד תתרום לציבור בדרך של העברה לעמותות

בביקורת שהתקיימה בסניף בירושלים נמצא כי לא הוצגו מחירים על גבי מאות מוצרי ממגוון מק”טים. בנוסף לא סומנה ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה

מונה נאמן לקבוצה שמונה את המסעדות אידי דגים, מסעדת החוף ומסעדת AV ROOM. בנוסף ניתן צו עיכוב הליכים אישי כנגד ישראלוביץ’ ובנו גל

נטען בבקשה כי החברה כשלה בלנהל סיכונים ולעדכן את ציבור הצרכנים ומשרד הבריאות בזמן אמת באשר לנוכחות הזיהומים. לטענת המבקשת, מ.לסר התרשלה בשיווק מוצרים פגומים ומזוהמים, ונמנעה מלגלות על כך בזמן

בפנייה לבית המשפט נאמר כי עם התאוששותה של קבוצת אידי ממשבר הקורונה והשלכותיו, הביאה מלחמת חרבות ברזל את הקבוצה להתמודד עם מחנק תזרימי אשר החריף במרוצת הזמן ותפח ככדור שלג, ובסופו של דבר העמיד בסכנה את המשך קיומה. עוד נאמר בבקשה כי בתקופה האחרונה ערכה קבוצת אידי הליך התייעלות וכי לקבוצה קיימת תוחלת שיקום משמעותית

בבקשה נאמר, כי במרבית סניפי יש חסד ושוק העיר אין בכלל קולרים, ובמספר סניפים בודדים קיים קולר שאינו נגיש לקהל או שאינו שמיש. בשנת 1986 נחקק בישראל חוק מתקני השתייה, המחייב כל מי שמנהל ומחזיק ב”בניין ציבורי” להתקין מתקני שתייה ציבוריים שיוצבו במקום מרכזי, נגיש, נראה לעין ושמיש