ייצוגית נגד אסם בטענה להטעיה באריזות של במבה נוגט

נטען כי מדובר בהתייקרות סמויה של מוצר צריכה בתכולה מופחתת, בדרך שיווקית מתוחכמת ושנונה, ולכך מתווסף מימד של מצג שווא של "מכירה מיוחדת" ביחס למוצר על מנת להשיא בניגוד לדין את רווחיות המוצר

במבה נוגט
במבה נוגט

בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף מצרפי מוערך של 5 מיליון שקל הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד חברת אסם השקעות בטענה להטעייה צרכנית. בבקשה נאמר כי אסם מייצרת ומשווקת משך שנים רבות מארז של חמש אריזות אישיות של במבה במילוי קרם נוגט בתכולה כוללת של 150 גרם (במשקל של 30 גרם ליחידה) תך שהיא מכתירה את המארז בכינוי המודגש “מארז מיוחד”. אולם בפועל, אין כלל מדבר ב”מארז מיוחד” ו/או במארז אטרקטיבי עם ערך מוסף לצרכן, אלא במארז מוקטן ומכווץ בשיעור של 37.5% ביחס למארז שנמכר במקביל והמונה ארבע יחידות “במבה נוגט” במשקל כולל של 240 גרם והמשתלם יותר לצרכן, הן מבחינת המחיר והן מבחינת המשקל (מחיר ל-100 גרם מוצר).

לדברי המבקשת, אלינור כליפזאדה, במקביל למארזים הללו מייצרת אסם לצרכן גם אריזות בודדות רגילות של “במבה נוגט” בתכולה של 60 גרם, ותוצאת הדברים היא כי אריזה אישית במארז מיוחד בתכולה של 30 גרם הוקטנה בשיעור של 50% ביחס לאריזה בודדת של המוצר הרגיל.

בבקשה נאמר, כי בשל הדמיון הפיזי המובהק בין מארז ה-4 לבין מארז ה-5, הצרכן אינו יכול להבחין כי מדובר בתכולה מופחתת של אותו מוצר ממש, כאשר ההטעיה בנסיבות העניין הא חמורה בשל העובדה כי במארז אחד נרשם באופן ברור כי עסקינן במארז המונה 5 אריזות אישיות כפול 30 גרם=150 גרם, לעומתו במארז המונה 4 יחידות – לא נרשם באופן הגלוי לעיני הצרכן, כפי שטרחה אסם לבצע במארז 5 היחידות, כי עסקינן במארז המונה 4 יחידות כפול 60 גרם=240 גרם. זאת, כאשר הצרכן סבור כי הוא מקבל את אותו המשקל המופיע במארז ה-5, דהיינו 30 גרם לאריזה כפול 4=120 גרם במחיר גבוה יותר. בבקשה מצוין כי המארזים הללו משווקים זה לצד זה בשעת הקנייה ולא בכדי.

בבקשה שהוגשה באמצעות עורכות הדין טלי לופו ושרון ענבר-פדלון נטען, כי תוך שאוסם כינתה את מארז ה-5 כ”מיוחד” ותוך שהסתירה מעינו של הצרכן באופן מכוון את תכולתו הכוללת של מארז ה-4, גרמה אסם לצרכן באופן מכוון ונלוז להעדיף את מארז ה-5 וזאת על אף העובדה שהוא נמכר במחיר יקר יותר ל-100 גרם ובתכולה מוקטנת בשיעור של 37.5% לעומת מארז ה-4.

לסיכום נטען, כי עסקינן בהתייקרות סמויה של מוצר צריכה בתכולה מופחתת בדרך שיווקית מתוחכמת ושנונה, ולכך מתווסף מימד של מצג שווא תוך יצירת ממשק לקיומה הלכאורי של “מכירה מיוחדת” ביחס למוצר על מנת להשיא בניגוד לדין את רווחיות המוצר.

תגובת אסם: “הבקשה טרם הגיעה לידי אסם. לאחר שתתקבל תוכל החברה ללמוד את הטענות ולהגיב בבית המשפט”.

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*