החקלאות המקומית מייצרת יותר מ-90% מסך הירקות והפירות הטריים שצורכים תושבי ישראל

איפה אנחנו עומדים ביחס לשנה הקודמת? מהו סך השטח החקלאי בישראל? באילו ענפים אנחנו מצטיינים בייצוא? עד כמה ביטחון המזון הישראלי בא לידי ביטוי? כל המספרים על החקלאות הישראלית

משרד החקלאות מסכם את כל המספרים על אודות החקלאות הישראלית – אז מה היה לנו בשנה האחרונה (2019)? איפה אנחנו עומדים ביחס לשנה הקודמת? מהו סך השטח החקלאי בישראל? באילו ענפים אנחנו מצטיינים בייצוא ועד כמה ביטחון המזון הישראלי בא לידי ביטוי?

החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מסכמת את השנה שחלפה: ערך התפוקה החקלאית במחירים שוטפים עלה ב-0.7% ועמד על כ-30.9 מיליארד שקל; מדד מחירי הצרכן לתוצרת חקלאית טרייה עלה ב-3.5%, אך כמעט ולא הרגשנו זאת ברשתות השיווק; החקלאות הישראלית מייצרת יותר מ-90% מסך צריכת הירקות והפירות הטריים של תושבי מדינת ישראל, וערך הייצוא החקלאי עומד על 1.12 מיליארד דולר.

על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל ישנם 4.1 מיליון דונם של שטח חקלאי. בעשור האחרון ניכר כי ערך התפוקה נותר יציב, ובשנה האחרונה עלה בשיעור של 0.7% ועמד על 30.9 מיליארד שקל. חלוקת ערך התפוקה בענף החקלאות: 60% גידולים צמחיים, המהווים כ-18.4 מיליארד שקל, ו-40% בעלי חיים, המהווים כ-12.4 מיליארד שקל. בתוך כך, ענפי החקלאות המובילים הם: מטעים, ירקות ועופות. עוד עולה מן הנתונים, ובהשוואה לשנה הקודמת (2018), סך ההכנסה שמקורה מחקלאות עלתה בשנת 2019 ב-1.2%, כתוצאה מעלייה של 2.3% בתוצר המקומי הנקי.

בשלוש השנים האחרונות מגמת ירידה ביתרות החקלאים. בשנת 2019 יתרות החקלאים הסתכמו ב-5.3 מיליארד שקל, ירידה של 2.5% בהשוואה לשנת 2018. על פי מומחי משרד החקלאות, הירידה נובעת בעיקר לנוכח העלייה בהוצאות להעסקת שכירים ובגידול במספר השכירים. בשנת 2019 הועסקו בישראל כ-79 אלף עובדים באופן ישיר בחקלאות מתוכם כ-40 אלף ישראלים (שכירים ועצמאיים). בנוסף, סך התעסוקה העקיפה הנובעת מחקלאות נאמדת בכ-60 אלף עובדים ישראלים (מחציתם בענפי אספקת תשומות ומחיצתם בתעשיית המזון).

גאווה ישראלית של ממש: בשנה האחרונה (2019), ערך הייצוא של פירות (כולל הדרים) וירקות טריים עמד על 682 מיליוני דולר, כאשר היעדים העיקריים היו: מדינות האיחוד האירופי ורוסיה. במהלך השנה האחרונה חלה עלייה של כ-17% בערך הייצוא של הפירות, ועלייה של 3% בענף ההדרים. לצד זאת, חלה ירידה של 6.6% בערך הייצוא של ענף הירקות.

הענפים המובילים בייצוא: במקום הראשון ענף הפירות וההדרים שעמד על 549 מיליוני דולר. העיקריים שבהם: אבוקדו, תמרים, מנגו ורימונים שהיוו 98% מסך כמות הפירות ליצוא, ובתחום ההדרים: קלמנטינות, אשכוליות ופומלית שהיוו 97% מסך כמות ההדרים ליצוא. במקום השני, ענף הירקות שעמד על 294 מיליוני דולר. הירקות העיקריים ביצוא היו תפו”א, גזר ופלפלים, שהיוו יחד 90% מסך כמות הירקות ליצוא. ובמקום השלישי, היו הזרעים והתבלינים שעמדו בשנה האחרונה על 267 מיליוני דולר.

בנושא ביטחון המזון: על פי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2019 כ-91% מצריכת הפירות והירקות הטריים בישראל מקורה מתוצרת מקומית, ואילו רק כ-9% מקורם ביבוא. בתוך כך, שיעור הייבוא של ירקות טריים מהאספקה של הירקות הטריים לשוק המקומי הסתכם ב-10.2%. עיקר היבוא בענף הירקות היה: עגבניות, בצלים, מלפפונים ושום. לצד זאת, בענף הפירות שיעור הייבוא מתוך סך האספקה של הפירות הטריים לשוק המקומי הסתכם ב-5.5%, כאשר הפירות העיקריים מיבוא היו: תפוחים ואגסים.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: “החקלאות הישראלית המפוארת היא הצלחה עולמית, ומדינות רבות מגיעות ללמוד מאתנו כיצד אנחנו מצליחים לפתח חקלאות ישראלית מתקדמת בתנאי מדבר. על מנת להשאיר את הענף בחוד החנית העולמי נדרשות לנו השקעות תקציביות להטמעה של טכנולוגיות חדשניות נוספות, למחקר ולפיתוח שיביאו את היתרון היחסי שלי למיצוי הפוטנציאל. אני מקווה מאוד שמשרד האוצר יתגייס עם תקציבים מתאימים למאמצים שלנו לשמור על הגאווה הישראלית החשובה הזו”

ד”ר נחום איצקוביץ’, מנכ”ל המשרד: החקלאות וחקלאי ישראל מתמודדים עם אתגרים וקשיים מרובים, יש לציין בגאווה כי עמדו במשימה העיקרית, לספק ביטחון מזון בחי ובצומח לתושבי מדינת ישראל, בשנת 2019 כ-91% מצריכת הפירות והירקות הטריים בישראל מקורה מתוצרת מקומית. כיום, בעידן הקורונה המתמשך, יש לכך חשיבות ממדרגה ראשונה. ביטחון מזון מהווה חלק ממכלול הנושאים המשפיעים על החוסן הלאומי. חקלאי ישראל ממשיכים גם בשנת 2020 לייצר מזון טרי ואיכותי לתושבי המדינה”


מקור: משרד החקלאות ופיתוח הכפר

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*