התביעה המונחת לפנינו – ראו: חברה המשווקת גלידות וקינוחים קפואים תובעת יותר מ-7 מיליון שקל מחברת מגדלור לאחסנה וקרור (ידיעה שפורסמה בעתון E-food ב-29 במאי השנה) – מתארת בצורה כוללנית מאוד את ההתנהלות של התביעה. אי לכך, ננסה להבין בין השורות ולהבהיר את סימני השאלה (ואולי גם סימני הקריאה) שעולים כאן.
ראשית, מדובר על שלוש או ארבע מכולות שהגיעו לארץ (לא ברור אם כולן במשלוח אחד או מפוצל) כאשר לא ידוע מי היה אחראי על עריכת הביטוח של המשלוח/ים.
בנקודה זו כדאי לדעת, שלמשלוחים במכולות קירור (הווה אומר בטמפרטורה מבוקרת) יש כיסוי ביטוחי ספציפי שיש צורך לבקשו (בין אם המוכר דואג לביטוח ובין אם עושה זאת הקונה). למען הסדר הטוב, יש בכיסוי המיועד למשלוחים שכאלה מספר נוסחים (גם חדשים וגם ישנים) שאינם זהים ויש חשיבות לקבל את הכיסוי הרחב ביותר. כמו כן לצורך הטיפול בתביעות, אם תהיינה בעתיד בגין נזק בהובלה, יש להניח במכולה רשמי טמפרטורה עצמאיים של המבוטח, בנוסף לרשם הקבוע במכולה.
במקרה הנוכחי, כאשר אין ברשימת הנתבעים חברת ביטוח, לא ברור אם כלל לא היה ביטוח (על פניו מצב מטריד ביותר) או שמא הייתה החלטה מכוונת לכך. כדאי לדעת שתביעה כנגד חברת ביטוח בנושא נזק בביטוח משלוחים, שהינו לרוב כיסוי על בסיס כל הסיכונים (לא לשכוח, יש גם חריגים) הוא עדיף על תביעה כנגד גורם אחר כמו בעל אונייה, או חברת לוגיסטיקה ואחרים, כי יהיה צורך להוכיח רשלנות של הנתבע, בעוד שבביטוח כנ”ל, יש להוכיח שהמטען יצא תקין, על סמך הצהרת ומידע מהספק והגיע בלתי תקין.
במקרה שלפנינו, “בכל הנוגע למכולה הרביעית שהגיעה לארץ התברר כי נתגלה בה כשל שהתבטא בכך שבחלק מהמוצרים נמצאו גושי קרח שלא ניתן היה להוציאם מפתח המיכל, וזאת כפועל יוצא מניהול תרמי לקוי…” – האם זה נמצא כשהגיעה המכולה לארץ? אם כן, מדוע התביעה נגד חברת הלוגיסטיקה ולא נגד המוביל הימי? אם זה התגלה לאחר מכן, לאחר הפריקה מהמכולה והשהייה במחסן, האם יש מידע לגבי שמירת הטמפרטורה המבוקשת במחסן הנתבעים? לפי המידע המצוי עליהם, יש אצלם מערכת כפולה שמשמשת גיבוי למצב של תקלה ואף גנרטור “לגיבוי על גיבוי”. האם הכול לא פעל ?
היות שהתביעה כוללת הערה לגבי “הפסקת שיווק”, מה שאומר שיש הפסד שהינו אובדן תוצאתי, כדאי לדעת שהביטוח הימי, אם אכן נגרם נזק ישיר למוצר במהלך ההובלה הימית ובגינו הפסדים עקיפים, יכול לתת מענה ביטוחי גם לכך, אך כמובן יש לבקש זאת ולהחליט אם התנאים המוצעים מקובלים.
כדי לקשור את נושא הביטוח למצב הנוכחי, צריך ללכת שלב אחד אחורנית, למועד עריכת ההסכם בין הצדדים. מבלי להיכנס לפירוט מדוקדק, צריך לזכור שעסקה כמו זו שנעשתה כאן, הייתה אמורה, לדעתנו, להיות מלווה בקבלת “אישור קיום ביטוחים” חתום על ידי המבטחים של המחסן, עם אותם סעיפים שעלולים להיות מהותיים להסכם בעיני הלקוח. אחד מהם, למשל, היה אמור להיות כיסוי ביטוחי לנזקי שבר מכני ואולי אפילו ביטוח הפסד רווחים עקב נזק שכזה.
את הדיון האם יש כיסוי שכזה בפוליסה של בעלי המחסן או לא? האם מדובר בנזק ראשון ואז עלולה להתעורר בעיה? האם יש להשתתף בתשלום הפרמיה או לא ועוד? – חייבים לנהל כאמור טרם החתימה על ההסכם, ולמען הסר ספק – המציאות כיום היא שבמקרים רבים מאוד זה כלל לא נעשה.
אולי מקרה כזה יכוון את הפנס להארה של לקונה בהתייחסות של מקבלי שירותים להסכמים עם נותני שירותים.
הכותב הוא מומחה לביטוח ימי
Leave a Reply