מאפיות אנג’ל וברמן עותרות לבטל החלטה לא למסור להן נתונים על המרווח הקמעונאי בצו הפיקוח על מחירי הלחם

הנתונים האמורים, מדגישות אנג'ל וברמן, שמצויים בידיה של ועדת המחירים, הם בעלי השלכה קריטית על ההצדקה בהטלת הפיקוח על מחירי הלחם, ועל גובה המחיר המפוקח שיש לקבוע לאורם. לדבריהן, יש במידע זה כדי להביא להוצאת מוצרי הלחם המפוקחים מפיקוח, ולכל הפחות להביא להעלאה משמעותית במחיריהם

אילוסטרציה: pixabay
אילוסטרציה: pixabay

שתי מאפיות הלחם הגדולות בישראל אנג’ל וברמן, הגישו עתירה מינהלית, לפי חוק חופש המידע, להורות על ביטול החלטת ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מצרכים ושירותים, אשר דחתה את בקשתן למסור להן נתונים בעניין המרווח הקמעונאי הקבוע בצו הפיקוח על מחירי הלחם בשנים 2017-2020. הנתונים האמורים, מדגישות אנג’ל וברמן, הם בעלי השלכה קריטית על ההצדקה בהטלת הפיקוח, ועל גובה המחיר המפוקח שיש לקבוע לאורם.

לטענתן, זה שנים ועדת המחירים (ועדה בין-משרדית), האמונה בין היתר על קביעת מחירי הלחם שבפיקוח, יו”ר הוועדה יובל טלר-חסון, והמפקח על המחירים דוד שטיינמץ חבר הוועדה האמון על אכיפת קביעותיה, אינם לוקחים בחשבון בעת קביעת מחירי הלחם שבפיקוח כי בפועל הרווח של המאפיות ובכללן הן עצמן ממכירת מוצרי הלחם שבפיקוח, הינו נמוך באופן משמעותי.

למעשה, לדבריהן, מדובר בהפסד, מכיוון שבפועל מרבית מוצרי הלחם שבפיקוח נמכרים על ידי המאפיות לרשתות קמעונאיות גדולות, שדורשות ומקבלות הנחות מפליגות, עקב כוחן הרב.

משכך, נאמר בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, הכרה בהנחות אלו תביא להעלאה משמעותית במחירי הלחם שבפיקוח, שכן ההנחות לרשתות הקמעונאיות מפחיתות באופן משמעותי את הרווח הנורמטיבי שאמור להתקבל אצל המאפיות כתוצאה ממכירת מוצרי הלחם שבפיקוח, והדבר משליך במישרין על מחירי מוצרי הלחם שבפיקוח.

בנוסף, נטען על ידי מאפיות אנג’ל וברמן, כי עצם קיומן של הנחות אלו מוכיח כי אין למאפיות כוח שוק, אלא דווקא לרשתות הקמעונאיות. משכך, נשמטת הקרקע תחת ההצדקה שבהטלת הפיקוח על המאפיות מלכתחילה, מתוך ההנחה המוטעית לפיה כוח השוק מצוי בידיהן, כאשר העובדה לפיה הן נאלצות להעניק הנחות מפליגות לרשתות הקמעונאיות מוכיחה כי לא כך הם פני הדברים.

משכך, מציינות מאפיות אנג’ל וברמן, נעשתה על ידן בחודש יולי אשתקד פנייה אל ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מצרכים ושירותים, לשם קבלת נתונים בעניין המרווח הקמעונאי בשנים 2017-2020. לדבריהן, המידע הנאסף על ידי הוועדה בתקופה הרלוונטית, מכוח חובת הדיווח על רווחיות של קמעונאים גדולים במכירת מוצרי הלחם שבפיקוח המיוצרים על ידם, לשם בחינת רווחיותם, יוכל לבסס את הטענה הנטענת על ידן זה שנים לשאלת הצדקת המשך החלת פיקוח על מחירי מוצרי הלחם המפוקחים, והן לשאלת ההכרה בהנחות הניתנות על ידי המאפיות לקמעונאים הגדולים במסגרת הפיקוח. בנוסף לעניין המרווח המקמעונאי הקבוע בצו הפיקוח על מחירי הלחם ואופן קביעתו.

עוד נטען בעתירה, כי קיימת משמעות דרמטית שלא ניתן להפריז בה בהעברת המידע האמור לידי מאפיות אנג’ל וברמן, שכן יש במידע זה כדי להביא להוצאת מוצרי הלחם המפוקחים מפיקוח, ולכל הפחות להביא להעלאה משמעותית במחירי מוצרי הלחם שבפיקוח.

ואולם, לדברי מאפיות אנג’ל וברמן, בקשתן לקבלת המידע האמור נדחתה. זאת, בעילות לפיהן יש בהעברת המידע כדי לחשוף סודות מסחריים של הרשתות הקמעונאיות, כי הדבר עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע, וכתוצאה מכך הדבר ישבש את תפקודה של ועדת המחירים.

תגובת משרד הכלכלה והתעשייה: “משרד הכלכלה והתעשייה קיבל העתירה, שחלקה מצוטטת בפנייה, לפני מספר ימים. אנו לומדים אותה ונגיב לבית המשפט”.

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*