חברות סביבה ירוקה וביג פאואר עתרו נגד תאגיד אל”ה לחייבו בהתקנת מצלמות בחצריו

נאמר בעתירה, בין השאר, כי תאגיד אל"ה אינו משיב לאספן את המכלים הפסולים ועושה בהם שימוש לצרכיו שלו, ובכך הוא מונע מהאספן את האפשרות להקטין את נזקו ולנסות להזדכות על אותם המכלים מול קבלני המשנה. התובעות דורשות להציב מצלמות באופן בו כל אספן יוכל לראות על בסיס יומיומי, בשידור חי ובאיכות הראויה, את הספירה של מכלי המשקה שלו

תאגיד המחזור אל"ה: הספק המרכזי של החברה בתחום מחזור הזכוכית, החל לכאורה להפחית את נפח העבודה עם החברה בעקבות פעולות הרו"ח. צילום ויקיפדיה
תאגיד המחזור אל"הצילום ויקיפדיה

חברות סביבה ירוקה מחזור וחקלאות וביג פאואר השקעות, העוסקות באיסוף מכלי משקה ריקים לצורכי מחזורם, הגישו עתירה נגד תאגיד איסוף מכלי המשקה אל”ה לחיובו בהתקנת מצלמות בחצריו, לצורך קיום בקרה על ידי האספנים על הליך הספירה של מכלי המשקה שלהם.

בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר, כי בהתאם לנוהל האספנים שפרסם תאגיד אל”ה, חלה חובה על האספנים לרכז את מכלי המשקה בשקים בהתאם לסוג החומר, כאשר התאגיד אוסף מנקודות האיסוף של האספנים את השקים ומשנע אותם לחצריו.

האספן, מצוין בעתירה, חותם על טופס תעודת המשלוח הכוללת הצהרה שלו בדבר כמות השקים וכמות המכלים שנאספו מנקודות האיסוף שלו. מרגע שהשקים הועמסו על משאיות תאגיד אל”ה ועזבו את חצרי האספן, אין לאספן כל דרך לדעת מה נעשה עם מכלי המשקה שלו.

בעתירה נאמר, כי תאגיד אל”ה מבצע לכאורה בחצריו ספירה של המכלים באמצעות גורמים מטעמו, על מנת לוודא את נכונות ההצהרה של האספן. לדברי העותרות, תאגיד אל”ה עצמו מודה בכך שהוא אינו מבצע ספירה של כל המכלים בכל השקים המועברים אליו, אלא הוא מבצע ספירה מדגמית של שקים לכל נקודת איסוף.

לדברי העותרות, ככל שנמצא בספירה המדגמית כי מספר המכלים ה”כשרים” בשק שונה מהכמות שעליו הצהיר האספן, אזי ברמה הלוגית אמור תאגיד אל”ה לשנות באופן אוטומטי בהתאמה את מספר המכלים בשק. אולם בפועל, לטענתן, התאגיד פוסל את אותו השיעור מהמשאית כולה ולא רק מהשק שנדגם, ומגדיר את כל יתר המכלים שלא נספרו ביתר השקים כ”סטייה” / “פסילה”.

יתירה מכך, נאמר בעתירה, כי תאגיד אל”ה אינו משיב לאספן את המכלים הפסולים ועושה בהם שימוש לצרכיו שלו, ובכך הוא מונע מהאספן את האפשרות להקטין את נזקו ולנסות להזדכות על אותם המכלים מול קבלני המשנה.

בעתירה נאמר כי בחצרי תאגיד אל”ה מוצבות מצלמות וידיאו, שאמורות לתעד את הליך המיון והספירה שנעשה על ידי עובדי התאגיד, אולם המצלמות הללו אינן נגישות לאספנים ואיכות הצילום שלהן כה גרועה, עד כי לא ניתן להבין מהסרטונים כמה מכלים נספרו.

בנוסף, על מנת שהאספן יקבל העתק מהסרטון המתעד כביכול את ספירת המשאיות שלו, עליו להגיש בקשה לשם כך, ולמעשה הוא זוכה לראות את “תוצאות האמת” של הספירה רק כעבור כחודש.

באופן זה, נטען בעתירה, נמנע מהאספן לבצע בקרה אפקטיבית על נוהל הספירה, וכי גם התאגיד הבין את הפסול והבעייתי בנוהל הספירה ואת הצורך בפתרון הבעייה, והבטיח לאספנים כי יציב בחצריו מצלמות וידאו לטובתם עם גישה לאתר אינטרנט שישדר בשידור חי את ביצוע הספירה. אלא שהבטחות לחוד ומציאות לחוד והתאגיד לא קיים את הבטחתו להצבת מצלמות בחצריו לטובת האספנים, ותחת זאת הוא מבקש כעת לאלץ את האספנים לנהוג על פי נוהג פסול מיסודו מכל בחינה אפשרית, של הצבת נציגים מטעם האספנים, המועסקים על ידי אחד מארבעת משרדי רואי החשבון הגדולים או משרד רואי חשבון שיאושר על ידו, ואשר יהיו נוכחים במעמד ביצוע הדגימות הסטטיסטיות.

בית המשפט מתבקש לחייב את תאגיד אל”ה בהצבת מצלמות בחצריו לטובת האספנים לצורך בקרת הליך הספירה ושקיפותו, באופן בו כל אספן יוכל לראות על בסיס יומיומי בשידור חי ובאיכות הראויה את הספירה של מכלי המשקה שלו.

תגובת תאגיד אל”ה לא נמסרה עד כה.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*