זה שנים שאני כותב על יקב סוסון ים במושב בר גיורא בהרי יהודה, ועל בעליו והיינן שלו זאב דוניה. בתחילת הכתיבה על יינותיו, אני נוהג לכתוב את המילים: “גילוי נאות”, שכן זאב ואני חברים קרובים ביותר, ולכן ניתן לחשוד שאני “משוחד” כשזה מגיע ליינותיו. מצד אחר, אם לא אכתוב על יינותיו של היקב, הרי שאינני כותב אליבא דכולי עלמא על יינן מהמרתקים והמיוחדים בארץ, שעושה יינות ייחודיים ושונים מהיינות הרגילים בישראל.
מי שקורא את הגיגיו של זאב באינטרנט, גם יודע שמדובר בפילוסוף, איש עם יכולת כתיבה ייחודית, וכפי שאני אומר לא אחת: “יין זה קודם אנשים ואחר כך יין”. אחד החידושים החשובים ביצירת יינותיו הוא השימוש בתסיסה בשמרים טבעיים בלבד, ללא כל תוספת של שמרים מארץ אחרת. זאב מסביר, כי הוא משתמש בשמרי בר, אבל אינו עובר לייצר “יינות טבעיים”. למושגים “יינות אורגניים וביו – דינמיים” הצטרף המושג “יינות טבעיים”, שהם יינות עם מודעות סביבתית, ללא ריסוס וללא תוספות כימיות.
זאב הסביר לי בטעימה, כי ברצונו לייצר יינות מקומיים, המבטאים את האזור בו הכרם נטוע. “שמרים מעמק הרון וממקומות אחרים הם שמרים מצוינים, הנותנים תוצאות נהדרות – אבל השאלה שאני שואל את עצמי אינה מה הכי טעים, אלא מה מבטא את המקום בו הענבים גדלים”. הוא אינו פוסל אף יינן שאינו נוהג כך. “אין נכון ולא נכון ביצור יין”, לדבריו. הוא מסביר כי, לפני שנים רבות, אחד הפרמטרים של יקב או של יינן טוב הייתה – העקביות או Consistency בלע”ז. דהיינו, לא מספיק שטעם היין יהיה מצוין, אלא הוא חייב לחזור על עצמו, בכל שנה ובכל יין. יקב סוסון ים משתנה ביינותיו כמעט מדי שנה, ואז דוניה שואל את עצמו האם יקב סוסון ים עומד במבחן זה. תשובתו הייתה: “לא”. במעין פלפול תלמודי הוא עונה: “אם חוסר עקביות הוא דבר קבוע ביקב, הרי שאי העקביות של היקב שלי, היא דבר ייחודי וקבוע”.
כל היינות ביקב העשויים מענבים הגדלים בבר גיורא, עשויים זה מספר שנים משמרים טבעיים ממקום הגידול. היינן הנוסף של היקב, שהוא היצרן הקרוב ביותר ליקב ולדוניה, הוא אדר בן שלוש, בוגר הפקולטה לחקלאות ברחובות, שהוא היום גם האחראי לייצור הרבה מיינות היקב.
וליינות:
Wild Chenin 2025 – שנין בלאן הוא ענב לבן, רב צדדי ביותר, שמקורו בעמק הלואר בצרפת, בעיקר בעיירה ווברה Vouvray, שם קיבל דוניה תואר אבירות, כמומחה לזן. המיוחד בזן, שהוא צומח גם באזורים קרים, כמו בווברה, אבל גם בארצות חמות כדרום אפריקה וקליפורניה. כאמור הינו זן לבן, ממנו ניתן להכין החל מיינות מבעבעים, יינות יבשים, וכלה ביינות מתוקים – יינות דזרט.
את השנין בלאן הראשון, דוניה ייצר בשנת 2007 מכרם בן 30 שנה שלא קיים יותר. לשנין הראשון הוא קרא ג’יימס, על שם רוני ג’יימס ז”ל, שהיה היינן של יקב צרעה. השנין ששתיתי מגיע מ-3,5 דונם של שנין, הגדל ליד היקב. השנה רק טון ענבים נבצרו בו, שכן החזירים השוהים באזור אכלו את רוב הענבים ורק 500 ליטר נשארו לבציר. שנין יבש ביותר המאפיין בטעמו את הזן. הוא שוהה עדיין בחבית. זה יין העשוי “מאותם תווים”, כפי שדוניה מסביר – “אותו זן, אותה חלקת קרקע, אותה צורת ייצור, ובדיוק אותו יין, אך בטעם שונה כמעט לגמרי בכל שנה. ללמדך שכמו במוסיקה, כל מנגינה שונה, אפילו מדובר בתווים זהים”. השנין 2025 הוא לטעמי הטוב מכול השנים בהם הוא מיוצר ביקב. מחירו עוד טרם נקבע.
לבירינט 2024 – יין שהוכן יחד עם היינן הצעיר של היקב – אדר בן שְׁלוּשׁ. טעמתי אותו לראשונה בתערוכת סומליה 2024. היין עשוי מ-60% ענבי גרנאש בלאן ממזכרת בתיה, 30% ענבי קלארט מפקיעין ו-10% ענבי רוסאן מהדרום, שהתיישן במשך תישעה חודשים בחביות משומשות. יין מינרלי ביותר, ועם זאת מאוד פירותי. אני סבור כי הוא אחד הלבנים הטובים של סוסון ים. זהו בלנד קלאסי, הדומה מאוד לשאטו נף צרפתי. מדוע שמו לבירינט? כי לפני שלוש שנים דוניה ביקר עם ביתו עלמה בפארק בברצלונה בספרד. בפארק היה מבוך ובשלט קטן היה כתוב – “לבירינט”. יין שזכה לציון 95 ממבקר היין הבינלאומי סטיוארט פיגו.
לבן חוויתי שמחירו 108 שקל.
סוביניון בלאן 2024 – ענבי הסוביניון בלאן, כולם מכרם בן זמרה בגליל העליון. הסוביניון בלאן הוא זן ענבים לבן מהמוכרים בעולם. זהו זן ענבים שיוצרים ממנו יין מאוד ארומטי ורענן. יש בו בדרך כלל חומציות גבוהה, עם טעמי אשכולית, תפוח ירוק ואפילו משהו עשבוני. זהו בדרך כלל גם יין מאוד צעיר, שמייצרים גם בעמק הלואר בצרפת וגם בקליפורניה ובניו זילנד. היין של דוניה מאוד ייחודי בטעמו ולא דומה לשום יין מסוגו ששתיתי בארץ. הוא נעים לשתייה ביום קיץ חם, ולא בחורף השורר עכשיו בארץ.
150 שקל
קליירט 2024 – יין חדש שמיוצר לראשונה ביקב. בלנד של 90% ענבי קליירט מפקיעין ו-10% ענבי רוסאן מהנגב. קליירט ורוסאן הם זנים צרפתיים, הגדלים במקור בעמק הרון הדרומי בצרפת. זן ענבי רוסאן הוא זן מורכב ואלגנטי, עם נטייה כשם ששמו הצרפתי מרמז לגוון חלוד. ליין חומציות בינונית, אבל בטעמו הוא אלגנטי ביותר. מומלץ.
110 שקל
אנטואן 2024 – בלנד ים תיכוני, המבוסס הפעם מ- 62% סירה, 18% גרנאש , 8% קונואז, 7% מורבדר ו-5% סנסו. הענבים מגיעים בעיקר מהכרם של דוניה בבר גיורא, ומעט מדלתון. דוניה גורס כי יינותיו תמיד עשויים מזן עיקרי בתוספות של תבלינים. אני חסיד מובהק של יין זה שקוראים לו גם GSM, גרנאש, סירה ומורבדר, שדומה מאד לאנטואן של דוניה. הסנסו והקונואז הם תבלינים נעימים, התורמים תרומה נעימה והמייחדת את זן הסירה. לפני מספר שנים זכה יין האנטואן ליין הישראלי מספר 1, על ידי ג’יימס סאקלינג, מגדולי מבקרי היין בעולם. אכן, יין מרגש בטעמו, ואפשר גם לומר על יין, שהוא יין עליז ושמח.
אסור להחמיצו. 150 שקל.
לנון 2021 – יין הלנון גם הוא כמעט יין “דוניאי”, כיון שהוא מיוצר בעיקר מענבי זינפנדל שאיש בארץ אולי, חוץ מדוניה, אינו נוטע והוא אינו פופולרי בישראל, למרות שהוא זן המזוהה ביותר עם ארה”ב, ובמיוחד עם קליפורניה. מקורו של הענב כנראה באיטליה. איטלקים שבאו לארצות הברית הביאו את ענבי פרימיטיבו מפוליה בדרום איטליה, ובארה”ב החליטו לקרוא לאותו זן בדיוק, זינפנדל. ליין טעם שונה מרוב היינות אותם שותים בארץ. הלנון מורכב בעיקר מזינפנדל, עם מעט מורבדר ופטיט סירה, גם הם מהכרמים של דוניה בבר גיורא. יין מלא, בעל גוף עשיר וחמיצות נעימה ורעננה. הסיום ארוך ומאוד מתובל. כשאמרתי לדוניה כששתיתי את הלנון לראשונה, כי היין מרגיש לי כיין בעל תבלינים, הוא השיב: “יין הוא בדרך כלל כמו טעם נפלא של עגבניות ומלפפונים, שהם העיקר בסלט. אבל התימין, האורגנו והבזיליקום של היין הם מה שעושים ממנו משהו מיוחד. בלי התבלינים זה לא מעניין”.
125 שקל . יין מרגש. מציאה.
יונתן, תודה על יופי של כתבה, תיארת כמובן יפה מאד את זאב, אחת הדמויות המרתקות בעולם היין בישראל.
לגבי הזינפנדל, האם יצא לך לטעום את מה שלורי עושה בצפרירים?
תודה ליונתן לבני על הסקירה והשיתוף. קריאת הכתבה ממריצה אותי להגיע ולבקר ביקב, לטעום ולרכוש.
שאפו וברכות לשנה האזרחית החדשה.