מנשיקת הכושי ועד ראס אל עבד / טל בן משה

הקרמבו הוא גם ישראלי וגם לא, ממתק פשוט אך מאוד נחשק, עם היסטוריה גזענית למדי. טל בן משה, סטודנטית לעיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, יצרה אינטרפרטציה חדשה ומרתקת לקרמבו (וגם טעימה מאוד) בהקשר ההיסטורי שלו והעניקה לו פרשנות חדשה

מעדן קרמבו
מעדן קרמבו

את פרויקט הגמר שלי בחרתי לעשות על קרמבו. למה דווקא קרמבו אתם ודאי תוהים. בתחילת הדרך, ידעתי שארצה לעסוק באוכל, בשינוי צורתו וחווית האכילה שלו, ולהעלות חיוך. בחנתי מספר קינוחים והתעסקתי רבות בשאלה “למה?” כשהגעתי לקרמבו, הבנתי שהוא עונה לי על כל שאלותיי.

קרמבו הוא ממתק פופולרי המורכב מבסיס עוגיית חמאה, מעליו גבעה מזולפת עשויה מקצף חלבונים ממותק, וציפוי שוקולד העוטף את הכול הנקרא צימקאו שהוא תחליף שוקולד תעשייתי.

הקרמבו הוא גם ישראלי וגם לא, ממתק פשוט אך מאוד נחשק. לרובנו יש זיכרון ילדות או הווה שקשור בו, ויש אפשרויות שונות לאכילתו כי ניתן לפרק אותו מבסיס העוגייה.

הפרשנויות השונות לאכילתו הבהירו לי שהקרמבו הוא יותר מעוד ממתק, ושיש סביבו נושאים רבים הנוגעים לו, כמו היסטוריה ותרבות, חוויית אכילה, ממשק משתמש והעדפה אישית. הבנתי שאני רוצה בפרויקט שלי, בדומה למחקר ארכיטיפ לחקור את הקרמבו משלל היבטיו ולהגיב אליהם דרך וריאציות חדשות לקרמבו, המתייחסות בכל פעם לנושא אחר, ועל הדרך לנסות להבין מה יש בו, בקרמבו?

ואריציות על קרמבו
ואריציות על קרמבו. מתוך הפרויקט שיוצג בתערוכת הבוגרים “חדשות טובות” של  HITמכון טכנולוגי חולון 

 

כדי להבין צריך ללכת הרבה אחורה, לתחילת הסיפור, שמתחיל בדנמרק, לפני כ-200 שנה פלוס מינוס, שם הומצא הקרמבו לראשונה ונקרא תחת השם “נשיקת הכושי” בשל צורתו וצבע השוקולד. הממתק התפשט ברחבי אירופה, והשם הגזעני לא נעצר כאן, הקרמבו זכה לשלל כינויים גזעניים לא פחות ברחבי אירופה כגון: נשיקת הכושי בדנמרק, ראש העבד בגרמניה, שד הכושית בבלגיה, וראס אל עבד בלבנון.

גם לארצנו הקטנטונת הקרמבו הגיע בשנות ה-40 ונקרא תחת השם “כושי”.  בפרסומות משנות ה-60 הממתק כבר קרוי קרמבו, אך הדימוי בפרסומת הוא עדיין של איש שחור. רק בשנת 1966 שונה השם לקרמבו, שמשמעותו – קרם בתוכו.

סיגר קרמבו
סיגר קרמבו

כתגובה לעובדה זו בחרתי לעצב וריאציה עדכנית לביטוי “ראש הכושי”, המחזירה לו את כבודו האבוד ומתייחסת אליו כאחד האדם, כשווה בין כולם. כשם שיש מגוון טעמים לשוקולד, כך גם מגוון האנשים והמינים היוצרים את החברה סביבנו. מבפנים, אגב, כולנו אותו דבר…

נחזור לישראל, שמאז 1966 ועד היום הפכה למעצמת קרמבו ויצרנית הקרמבו מספר 2 בעולם, אחרי דנמרק. השאלה הנשאלת ביותר סביב הקרמבו בישראל היא איך אתה אוכל את הקרמבו שלך? התשובות נחלקות למחנות שונים: 69% אוכלים את הקרמבו מלמעלה, אל העוגייה, 12% אוכלים את הקרמבו הפוך – מהעוגייה אל הקצפת, 10% אוכלים את הכול ביחד, ו-4% אוכלים כל פעם בדרך שונה, או בדרכים פחות שגרתיות, כמו לאכול את הקצפת בכפית, או לקלף את השוקולד סביב הקצפת. בווריאציות שעשיתי בנושא הזה, בחרתי להתייחס דווקא לאלו שאוהבים לאכול את הקרמבו בדרכים פחות שגרתיות, וליצור עבורם את הווריאציה האידיאלית לאכילת קרמבו.

מעדן קרמבו – הוא וריאציה המדייקת את חוויית האכילה הכוללת ומדמה אותה לאכילת מעדן בכפית. הקרמבו הפך להיות המיכל, והעוגייה למכסה. העוגייה מתפקדת גם כשתי כפיות המתקבלות משבירה של מכסה העוגיה באמצע. אוכלים באמצעות הרמת המכסה, שבירתו לשתי כפיות, ואכילה של הקצפת בעזרתן.

הווריאציה השניה, קרמבו ארטישוק, מעצימה את חוויית קילוף השוקולד והופכת אותה למהנה יותר, כך שכל עלה חושף עוד מהקצפת הנכספת, שמונחת על גבי לב הארטישוק, כמו שהקצפת עבור חובבי קילוף השוקולד היא לב העניין בקרמבו.

הקרמבו בישראל משווק בעונת החורף בלבד. כל חורף מיוצרים בישראל כ-53 מליון קרמבואים. ישראלי ממוצע אוכל כ-9 קרמבואים לעונה. יש כאלו שאף מקפיאים את הקרמבו כדי ליהנות ממנו גם בעונת הקיץ. בגלל הביקוש הרב והגעגוע לקרמבו, החלטתי ליצור וריאציה מיוחדת לקיץ – ארטיק קרמבו. העוגייה וציפוי השוקולד נשארו אותו דבר, ובמקום הקצפת יש גלידת שמנת באותו הטעם המדויק, שתקל על הגעגוע לקרמבו בקיץ החם. העוגייה מתפקדת גם כמקל הארטיק וגם כתחתית הקרמבו. הצורה הינה הכלאה בין ארכיטיפ הקרמבו לארכיטיפ הארטיק. אגב, החברה שנתנה לקרמבו בישראל את שמו נקראה ארטיק.

ויש גם ארטיק קרמבו
ויש גם ארטיק קרמבו

 

עוד מרכיב אינטגרלי בקרמבו הוא האריזה שלו. אריזת פלסטיק קטנה או קרטון גדול, ובתוכם עטיפות אלומיניום דקיקות השומרות על טריות כל קרמבו בנפרד. אנקדוטה מעניינת – בשל עדינותו הרבה של הקרמבו עד היום עוטפים אותו ידנית אחד אחד. אריזה יכולה לספר הרבה על אודות המוצר אותו היא מוכרת. הקרמבו נחשב לממתק פשוט ועממי, ועניין אותי לגלות איך האריזה יכולה לשנות את התפיסה שלנו לגבי מה זה מוצר פשוט ומה זה מוצר יוקרתי.

בווריאציה זו השתמשתי באותם חומרי גלם של אריזות הקרמבו המקוריות, פלסטיק, קרטון, ועטיפות אלומיניום. בשינוי פרופורציה הקרמבו הפך לפרלין, אריזת הקרטון הפכה למארז פרלינים, והפלסטיק לתחתית המחזיקה אותם. כך הפך הקרמבו הפשוט והרגיל, למהודר ואקסקלוסיבי. גם פרלינים אגב, מיוצרים בעבודת יד ונעטפים אחד אחד, דבר שהופך אותם ליוקרתיים.

קרמבו הסיגר, ממשיך את הנושא של נמוך מול גבוה בדומה לאריזת הפרלינים, בכך שהוא הופך את הקרמבו הפשוט בעזרת צורה, דרך אכילה, ודרך החזקה למשהו יוקרתי יותר. האכילה של הקרמבו הזה מתבצעת על ידי החזקתו כמו סיגר ושאיבת הקצפת כמו בשאיפת עשן. צורתו גם מרפררת לזיכרונות ילדות בדמות מסטיקים בצורת סיגריות.

קרמבו הוא קינוח ליחיד, אך פופולרי לאכול אותו בדרך כלל בחברה, במסיבות ימי הולדת וכדומה. איך הקרמבו היה נראה אם הוא היה מיועד לחלוקה בין בני זוג? או לחלוקה בין קבוצה?

בנושא זה ייצרתי שתי וריאציות. האחת, מדברת על חלוקה בין בני זוג – ומתייחסת לאקט השבירה והפירוק של הקרמבו ממקום אחר – מהשוקולד. צורתו המקורית של הקרמבו לא השתנתה כאן הרבה, אלא חווית השימוש והאכילה שלו.

בווריאציה השנייה, התייחסתי לקרמבו כמאכל קבוצתי, ויצרתי בעצם כמעין טבלת קרמבואים מחוברים בהשראת טבלת שוקולד, שניתן לאכול רק על ידי הפרדתם זה מזה. רק אדם אחד בדרך כלל יכול לחלק את הטבלה, אך היא מיועדת לכולם, בדומה לאופן בציעת החלה בקידוש של שישי.

תהליך ייצור הקרמבו המקורי נעשה באסרוזיה של קצפת ובטבילת שוקולד. בתהליך הייצור שלי, על מנת לאפשר טווח משחק ומגוון צורני גדול יותר, עבדתי בטכניקה של יצירת קליפות שוקולד כמו בפרלינים או יציקות קרמיקה, שאותן ממלאים לאחר מכן. תהליך מעט הפוך. אלו תמונות מתהליך העבודה שלי עם התבניות סיליקון למזון, בשוקולד, ובבצק.

לסיכום, עברתי עם הקרמבו דרך ארוכה ופתלתלה שכללה הרבה רגעי הומור, שמחה, עצב, תסכול, למידה והבנה. העיסוק בקרמבו לימד אותי איך ניתן לקחת נושא פשוט ולחקור אותו דרך טווח רחב של רבדים, הנוגעים בעיצוב – פונקציונאליים, בין אישיים, תרבותיים וחווייתיים. מה שהבאתי כאן לפניכם היום הוא רק קמצוץ ממה שלמדתי על הקרמבו במהלך העבודה. בזכות הקרמבו למדתי כמעצבת, איך להתבונן על הדברים הקטנים והיומיומיים סביבנו, לנתח אותם ולהעמיק בהם ולהבין שיש בתוכם עולם ומלואו, צריך רק להסתכל.

• הפרויקט יוצג בתערוכת הבוגרים “חדשות טובות” של  HITמכון טכנולוגי חולון שתתקיים בין התאריכים :  27/7-9/8. בתערוכה יציגו המחלקות לעיצוב תקשורת חזותית, עיצוב פנים ועיצוב תעשייתי.

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*