מן היקב אל המדף: שיחה עם יוסי כליפי מ”נובל יין” בנס ציונה / מאת יונתן לבני

ניסיתי לבקר בכמה יקבים לקראת כתבת היין השבועית שלי, אך העיתוי הנוכחי הוא בעיצומה של תקופת הבציר. הייננים כולם עסוקים מעל הראש, ואיש מהם לא יכול היה להתפנות לביקור שיכלול שיחה של ממש. ביקור ביקב ללא שיחה עמוקה עם היינן זה לא מה שאני מחפש; אני רוצה לשמוע ממנו על מחשבותיו, על ההחלטות הדרמטיות שקיבל בזמן אמת ועל האהבה שלו למקצוע. ייננים אינם רק יוצרי יינות – לרוב מדובר באנשים יוצאי דופן, ושיחה עם מי שרק מוכר את הבקבוקים במרכז המבקרים או מכין את האוכל לאורחים ביקב פשוט אינה יכולה להחליף את הדבר האמיתי. כך מצאתי את עצמי מגיע לחנות “נובל יין” ברחוב הבנים בנס ציונה לשיחה עם הבעלים, יוסי כליפי.

אגב נס ציונה, ראש העירייה שלה שמואל בוקסר הוא ידיד ותיק שלי, שבעבר היה מבעלי יקבי ברקן וכיהן כמנכ”ל היקב במשך שנים ארוכות. גם היום בוקסר מסייע בהפקת פסטיבלי יין באזור, ומקדם את תרבות השתייה בעירו. אך לא באתי לחנות רק כדי לסקור אילו בקבוקים מונחים על המדפים; נשארתי כדי להקשיב לאדם שמדבר עליהם מתוך ניסיון של שנים, בתוך היקבים עצמם. כליפי עשה את המסלול מהמקום שבו מייצרים את היין, אל הנקודה שבה הלקוח עומד מול המדף ותוהה איזה בקבוק כדאי לו לפתוח הערב. בתפקידו הנוכחי, הידע המקצועי שצבר חייב לפגוש בגובה העיניים את טעמו של השותה. כליפי עוסק בתחום היין כמעט כל חייו הבוגרים. כבר בגיל 24 היה מעובדי מסעדת “לוקשן” המיתולוגית בתל אביב, ומשם צלל עמוק לענף. הוא עבד בחברת טרואר ארץ גפן שייצגה כ-15 יקבי בוטיק ישראליים, ובהמשך שימש כמנהל השיווק של יקב צובא, יקב פסגות ויקב שילה. זה עשר שנים הוא הבעלים הגאה של חנות היין נובל יין. שוחחנו ארוכות על היינות הישראליים והמיובאים שהוא מחזיק, ונהניתי לשמוע את הפילוסופיה שעומדת מאחורי הבחירות שלו.

חשוב היה לי לבדוק את דעתו האם הישראלים שותים פחות? במהלך השיחה שאלתי אותו על מגמת הירידה בצריכת היין שעליה מדברים כיום בעולם כולו. לדבריו, מניסיונו היומיומי בחנות, הוא אינו מזהה מגמה כזו בישראל. כמובן שאין זו סטטיסטיקה רשמית של השוק כולו, אלא התרשמות חמה של אדם שפוגש קונים בכל יום. דווקא משום כך היה לי חשוב לשמוע אותו: בזמן שהמספרים היבשים בעולם מתארים ירידה, אצל כליפי הגרפים דווקא מראים התרחבות, והוא רואה בדיוק מה אנשים מבקשים כשהם נכנסים בדלת. “אני נטול מניירות מלאכותיות”, מסביר כליפי בחיוך. “זיהיתי כאן הזדמנות ליהנות ממשהו שאני באמת אוהב, ולא רק להתפרנס ממנו”.

בחנות, המציגה מבחר עצום של לא פחות מ-1,500 בקבוקי יין, ישנו גם חדר גדול המארח ערבי קונספט וטעימות כמו מפגשים מוצלחים סביב יינות של יקב מרגלית ויקב פלם, בהשתתפות של כ-25 איש בכל פעם. לצד התוצרת המקומית, הוא מוכר הרבה יינות מחו”ל שהפכו פופולריים מאוד בשנים האחרונות. כדוגמה הוא מציג את יינות שבלי (Chablis) – יינות לבנים רעננים העשויים מ-100% ענבי שרדונה מצפון חבל בורגון בצרפת, המתאפיינים בחומציות בולטת, ניחוחות הדרים ותפוח ירוק, וסיומת מינרלית נעימה. מנגד, בגזרה האדומה, בולטים יינות פרימיטיבו (Primitivo) מדרום איטליה, המבוססים על זן הזינפנדל המוכר מקליפורניה – יינות מלאי גוף, עשירים ובשלים, שגדלים באקלים הדומה מאוד לזה הישראלי.

“היום הקהל מבין שיין לבן טוב הוא כזה שנעשה בצורה מדויקת מלכתחילה, ולא יין שאפשר ‘לתקן’ בדיעבד אם הוא לא יצא טעים”, מציין כליפי. יתרון בולט בחנות הוא הנגישות, כאשר בקבוקים רבים וטובים מתומחרים בטווח של 40 עד 70 שקל בלבד.

על צעירים, בריאות ורומנטיקה של יקבים

כששאלתי אותו על טענותיהם של כמה מכתבי היין ברשת, לפיהן הצעירים של היום שותים פחות יין מבעבר, הוא ביטל זאת מיד: “זו פשוט טענה לא נכונה. מי שנחשף לתרבות היין עוד בבית הוריו – ימשיך לשתות יין. נכון שבגיל צעיר שותים אולי יותר וודקה וויסקי, אבל במרוצת השנים החבר’ה הצעירים מחפשים אלכוהול איכותי יותר, ואז הם מגלים את עולם היין”. הוא מאמין גדול בהשפעות החיוביות של המשקה: “יין עושה את השותה שמח וטוב לבב. ממש כמו בצרפת, תרבות של שתיית יין קבועה ומתונה קשורה באריכות ימים ובפחות בעיות לב. עם זאת, כמובן שצריך לדעת להגיע לאיזון הנכון, כדי לשמור על הבריאות ולמנוע נזקים כמו שחמת הכבד”.

כמי שמכיר היטב את מפת היקבים בישראל, הנחלקת ליקבי גראז’, יקבי בוטיק קטנים ויקבים מסחריים גדולים, הוא מציין לטובה שכולם מנסים כיום לייצר סדרות ברמה גבוהה. עם זאת, הוא מודה שהוא פחות מתרגש מהרומנטיקה המאפיינת יקבי גראז’ זעירים. “מה שהופך יין לטוב ואיכותי באמת אלו כרמים מעולים, ייננות מקצועית ובלתי מתפשרת – אבל גם גב פיננסי”, הוא פוסק. מסיבה זו, כליפי (שמשפחתו אגב הגיעה במקור מלוב) כמעט אינו עובד עם יקבים קטנים מאוד, מתוך תפיסה שללא נפח ייצור מינימלי, קשה לשמור על עקביות באיכות התוצרת משנה לשנה. “אם יקב מייצר פחות מ-10,000 בקבוקים בשנה, קשה לו מאוד לנהל שיווק רציני מחוץ למרכז המבקרים שלו, ורבים מהם פשוט נתקעים בסוף עם מלאים”. על המדפים שלו מצאתי נציגות מכובדת ליקבים ישראליים מובילים כמו צרעה, קלו דה גת, מרגלית, רקנאטי, פלם ויתיר, ולצדם הבלחות של יקבים ייחודיים כמו סוסון ים.

יוסי מסכם את הביקור שלי בחנותו, במשפט שמגדיר היטב את המקום: “מעבר לכסף, אני נמצא כאן כשחקן נשמה, שמטרתו לקדם את תרבות היין בארץ. אינני מקדם רק יקבים ישראליים, אלא גם יבוא איכותי, והכל במחירים נגישים ובגובה העיניים, כדי לחשוף את הציבור הרחב ליינות מעולים”. בשורה התחתונה, מדובר בחנות ששווה להגיע אליה במיוחד – גם מתל אביב (הנסיעה נמשכת כ-20 דקות בלבד). תמיד תמצאו כאן מקום לחניית הרכב ואוזן קשבת, ייעוץ אובייקטיבי בגובה העיניים ושירות מקצועי לעילא.

---

נובל יין, רחוב הבנים 5, נס ציונה.
טלפון: 050-3333859