הטעיה

רמי לוי התחייבה, בין היתר, שלא להציב ביצים שאינן בפיקוח בשטחי מכירה, במדפים, או באזורים ייעודיים המיועדים להצגת ביצים בפיקוח, באופן העלול ליצור אצל הצרכן מצג שלפיו ביצים שאינן בפיקוח הן ביצים בפיקוח. נקבע בהסדר כי הפיצוי המוסכם יינתן באמצעות הטבה צרכנית שתוענק ללקוחות שברובם לקוחות חוזרים, וזאת בדרך של הנחה עיוורת בסך של 3 שקלים ברכישת כל תבנית ביצים מכל סוג בסניפי הרשת

בבקשה נאמר כי נדבך ההפרה הראשון מתבצע בפרסום מבצעים בסניפים ובאמצעות אפליקציית Yellow, המותנים ברכישת סל קניות בסכום מינימלי, כאשר המשיבה מחריגה מחישוב סל הקנייה את המוצר שבמבצע עצמו, באקט מטעה ומנוגד לחוק

לטענת המבקש, במסגרת הקמפיין קרפור מציגה לציבור מצג שווא כאילו ההנחות של מוצרי “הסל של ישראל” ניתנות בכל סניפי הרשת, כאשר בפועל הן ניתנות רק בחלק קטן מהסניפים

לטענת המבקש, מדובר בהטעיה צרכנית ממושכת, בכך ששנים רבות החברה מציעה סירופים ורטבים הנחזים כאותנטיים ומשובחים, כמו מייפל, שוקולד, אגוזי לוז, חלווה, פירות יער ועוד, אם כי בפועל מדובר בלא יותר מאשר נוזלים תעשייתיים

בדיעבד התברר למבקשת כי כמות הקלוריות אשר סומנה על מוצרי הפסטה שרכשה התייחסו למוצרים מבושלים ולא למוצרים יבשים כמחויב בחוק

לדברי המבקשת מתברר שברכיבי המוצר יש שומן אווז ולא בשר אווז, כאשר היצרנית עצמה (חברת אייזן) קוראת לו כפי שמופיע על אריזתו “מעדן הודו אווז”, כאשר המילה “הודו” מופיעה לפני המילה “אווז”, מסיבות מובנות

נטען שהרשת מציעה ללקוחותיה כתוספת לסלטים הנמכרים על ידה “שמן זית ולימון” הנחזה כתיבול המורכב משני רכיבים בלבד – שמן זית ולימון, כאשר בפועל רכיב “שמן הזית” בתיבול הוא רכיב שולי לחלוטין מבין הרכיבים המרכיבים את התיבול, והלימון נעדר מהתיבול לחלוטין

לטענת המבקש, החברה מייצרת או משווקת שמן זית הנושא את שם המותג: Original בעוד שבפועל שמן הזית אינו כפי שסומן “שמן זית כתית מעולה”. כמו כן, הרכב חומצות השמן אינו מתאים להגדרת השמן וחמור מכך – אין לצרוך אותו, וכל זאת תוך הטעית צרכנים והסבת נזק להם

נטען כי במדפים שבסניפי הרשת מוצג המוצר כ”חרדל היינץ” כשהוא לצד מוצרי חרדל אמיתיים, כאשר בפועל אין המדובר בחרדל כלל אלא במוצר נחות יותר המוצג ב”תחפושת” של חרדל והעשוי משיעור דל ומועט ביותר של רכיב החרדל, הנמוך מהשיעור המינימלי החוקי על פי הדין