יונתן לבני

וזו סיבה טובה לבדוק מה קרה לפינו נואר לאחר שחצה את האוקיינוס והגיע לאמריקה. במידה רבה, סיפורו של הפינו נואר האמריקאי, הוא סיפור אמריקאי קלאסי: תחילה חיקוי, אחר כך התבגרות — ולבסוף עצמאות

שני יקבי הבוטיק, שהם מטובי היקבים בארץ, הם חלק חשוב של טמפו. האג’נדה המפורשת של היינן אבי פלדשטיין היא חיפוש זהות מקומית של יין ישראלי. היינן איתי להט אומר: “אני רוצה לעשות יינות לבנים שדומים לאדומים וההיפך” והוא מצליח

יקב, והיין הנעשה בו, מקבל את ייחודו בראש ובראשונה מהאנשים העומדים בראשו. הכורמים, הייננים, המשווקים ועובדי היקב, היוצרים את היין. בצרעה מייצרים כ-120 אלף בקבוקים בשנה והיינות כל כך פופולריים שהם נעלמים במהירות מהמדפים

טעימות של יינות “פינו נרו”, השם האיטלקי של יינות פינו נואר, שנערכו במשרדו של מאיר קינן, והוצגו בו עשרה יינות פינו איטלקיים על ידי אסף עזרא-יעל. גילוי נאות – זן הפינו נואר האדום, ובעיקר זה המיוצר בבורגון שבצרפת, הוא מהיינות האדומים שאני אוהב יותר מכל יין אדום אחר

הפילוסופיה שהנחתה את יקב פלם מאז הקמתו על ידי ישראל פלם וילדיו גולן וגלעד, היא לשמר את מכלול עוצמות הצבע, הריחות והטעמים המגיעים מחלקות כרם בודדות ומיבולים נמוכים לדונם

את רמי בר מאור פגשתי פעמים רבות באירועי יין ולמדתי להכיר יינן יוצא דופן, גם ביינותיו וגם בשמות שהוא מעניק ליצירותיו היינניות

מספר יינות שטעמתי בימים האחרונים, שיצאו לפני או לכבוד החג, ונשלחו אלי כי בימים אלה קשה לערוך מפגשי טעימות כהלכתם