בינה מלאכותית במטבח

השאלה היא האם אנחנו בדרך לעידן של שלמות קולינרית, או שאנחנו מאבדים את ה”נשמה” של הצלחת לטובת ארכיטקטורת נתונים. “בישול בהסתברות גבוהה” – הוא כמעט תמיד אכיל, אבל האם הוא אי פעם יהיה מפתיע?

ברוב הדגים, הטעות הכי גדולה שלי תהיה בישול יתר או תיבול אגרסיבי מדי. בדג הפוגו, הטעות הכי גדולה שלי תסתיים בהלוויה

מנות עם זהב: יוקרה מוגזמת או קולינריה? האמת המרה (או חסרת הטעם): לזהב אין טעם, אין לו ריח, אין לו ערך תזונתי והוא לא משפר את המרקם של המנה

ארנון אפרתי נמצא כעת בפריז והחליט להתמודד עם אתגרי המטבח הצרפתי ודיני הכשרות, משימה לא פשוטה כלל. את התוצאות תוכלו לקרוא כאן

ההשקעות בתחום הבשר המתורבת אדירות והפוטנציאל לשינוי גלובלי הוא עצום. טכנולוגיה מרתקת נוספת שצוברת תאוצה היא התססה מדויקת וגם הפוטנציאל של אצות ושל חרקים כמקור מזון עתידי הוא גדול, הן מבחינה תזונתית והן מבחינה סביבתית. עתיד המזון כבר כאן

העובדה שרוב יהודים, ובמיוחד אשכנזים, מתקשים לעכל חלב היא תוצאה של שילוב ייחודי של ההיסטוריה הגנטית של העם היהודי, התפתחותו באזור שבו עיכול חלב לא היה יתרון ברירתי חזק ודפוסי נישואים פנימיים ששמרו על תכונות גנטיות מסוימות

יש לכך הסבר גנטי. הסוד טמון בקולטני הריח והטעם – לכוסברה יש תרכובות כימיות הנקראות אלדהידים שנמצאות לעיתים גם בסבון ובחומרי ניקוי. אצל אנשים שנושאים וריאציה של גן מסוים, קולטני הריח שלהם רגישים במיוחד לאלדהידים שבכוסברה. האם גזר הדין בעניין זה הוא סופי?

הכללים בעניין זה די ברורים, אך מה שבאמת חשוב זה להתאים את הטמפרטורה לטעם האישי של בעלי המקרר ואורחיהם

חביות חכמות, מיקרו-אוקסיגנציה ושימוש בשבבי עץ הם טכנולוגיות חלופיות ויצירתיות שמשנות את האופן שבו אנו תופסים את תהליך היישון של היין. המטרה היא לייעל ולזרז את התהליך מבלי לפגוע באיכות הטעם. כתבה 2 בסדרה