תביעה

לטענת זוגלובק, הנתבעת הפרה את התחייבויותיה בחוזה ולא סיפקה לה את כמויות העופות לשחיטה להן התחייבה בחוזה, ובמחצית חודש דצמבר 2015, באופן חד צדדי וללא הודעה מראש, הפסיקה לספק לה פטמים לשחיטה

עיריית מודיעין-מכבים-רעות הגישה לבית המשפט לעניינים מקומיים ברמלה כתב אישום כנגד רשת הקמעונאות יינות ביתן ובעליה באשמה של ניהול עסק ללא רישיון. בכתב האישום נאמר כי במרכז עינב בשדרות המלאכות במודיעין-מכבים-רעות יינות ביתן מפעילה ומנהלת סניף הפרוס על פני שטח של 800 מ”ר. הסניף האמור, מציינת התביעה, טעון רישוי ובין היתר טעון את אישורו של מנהל הנדסה בעירייה וגורמים מאשרים נוספים. לדברי התביעה, בחודש אוגוסט 2016 הגישה יינות ביתן בקשה לרישיון עסק למדור רישוי עסקים בעירייה, וכי במעמד הגשת הבקשה הובהר ליינות ביתן כי עליה לפעול לקבלת רישיון עסק ואף ניתנו הנחיות לאלה גורמים עליה לפנות. בכתב האישום נאמר כי בקשתה

לדברי התובעת, פניותיה אל שופרסל להתאמת מסמכי התקציב שנועדו לשמש בסיס לעבודתה השוטפת מולה, ולעמידתה בהתחייבותה לתשלום המינימום לא נענו לאחר שחלה ירידה דרמטית של כ-30% בפדיון הסניף

הקרקע ברחוב אבן גבירול 103 הופקעה לצורך הקמת המקטע המרכזי של ה”קו הירוק” ברכבת הקלה במטרופולין תל אביב. בתביעה נטען כי נת”ע דחתה במפגיע את דרישתה של סופר זול בן גוריון לפיצויי הפקעה כלשהם בגין זכויותיה במקרקעין

לטענתם, ירון ירקוני מקפח את זכויותיהם תוך שהוא עושה בחברה כבשלו, מקבל החלטות חשובות על דעת עצמו, מסתיר מהם מידע, ממדר אותם ממהלכים קריטיים העשויים לפגוע ביציבותה הפיננסית של החברה ואף להביא אותה למצב של חדלות פירעון, תוך קיפוחם ומניעת זכותם הבסיסית למידע

לדברי סוגת, מיד כשהתברר לה מהות הגרעינים בצבע ירקרק כחול בחיטה שרכשה, היא עצרה את שיווק המוצרים והורתה על החזרה יזומה של כל המוצרים הרלבנטיים ששווקו על ידה ונחשדו כעלולים להכיל שאריות של חומר הדברה “רוש 80”. לטענת סוגת, ההחזרה היזומה והשמדת מלאי המוצרים והחיטה גרמו לה להפסדים כספיים, אולם הנתבעת ניערה את חוצנה מהאירוע

לדברי התובעת, התברר לה כי יינות ביתן מוכרת תותים בתוך אריזות בעלות צורת לב, הדומות עד כדי זהות לאריזת הלב שלה, וכי הצרכנים לא יבחינו בין מוצריה של התובעת המוגנים בעיצוב לבין המוצרים המפרים

לדברי התאגיד, בתקופת היערכותו לפעילות עצמאית, הסתבר לו כי העירייה, בטעות, לא חייבה את יפאורה לפי התעריפים הקבועים בכללי התעריפים ויש לחייב על פי כללי רשות המים. יפאורה טוענת בתגובה, כי על התאגיד להמשיך ולגבות ממנה את התעריפים שגבתה העירייה, כפי שנקבעו בהסכמים עם העירייה ואושרו בהסכם גישור ובפסק דין

העותרת מציינת, כי בעקבות ממצאי הבדיקות היא פנתה ליצרן הפיליפיני שבדק את הנושא וטען, כי במקביל למשלוח זה יצא משלוח זהה לארה”ב מאותו פס ייצור, ובמוצרים אלו לא נמצאו ממצאים חריגים

לדברי המבקשת, אין חולק כי בין הצדדים נחתם הסכם בוררות וכי אף זהות הבורר הוסכמה ביניהם, אך השותפים מנסים להתנער מתנית בוררות מפורשת, וחוסר תום לבם עולה ביתר שאת שעה שהתנו את קיום הבוררות בפינוי המסעדה נשוא הסכסוך