הטעיה

לטענת המבקש, במסגרת הקמפיין קרפור מציגה לציבור מצג שווא כאילו ההנחות של מוצרי “הסל של ישראל” ניתנות בכל סניפי הרשת, כאשר בפועל הן ניתנות רק בחלק קטן מהסניפים

לטענת המבקש, מדובר בהטעיה צרכנית ממושכת, בכך ששנים רבות החברה מציעה סירופים ורטבים הנחזים כאותנטיים ומשובחים, כמו מייפל, שוקולד, אגוזי לוז, חלווה, פירות יער ועוד, אם כי בפועל מדובר בלא יותר מאשר נוזלים תעשייתיים

בדיעבד התברר למבקשת כי כמות הקלוריות אשר סומנה על מוצרי הפסטה שרכשה התייחסו למוצרים מבושלים ולא למוצרים יבשים כמחויב בחוק

לדברי המבקשת מתברר שברכיבי המוצר יש שומן אווז ולא בשר אווז, כאשר היצרנית עצמה (חברת אייזן) קוראת לו כפי שמופיע על אריזתו “מעדן הודו אווז”, כאשר המילה “הודו” מופיעה לפני המילה “אווז”, מסיבות מובנות

נטען שהרשת מציעה ללקוחותיה כתוספת לסלטים הנמכרים על ידה “שמן זית ולימון” הנחזה כתיבול המורכב משני רכיבים בלבד – שמן זית ולימון, כאשר בפועל רכיב “שמן הזית” בתיבול הוא רכיב שולי לחלוטין מבין הרכיבים המרכיבים את התיבול, והלימון נעדר מהתיבול לחלוטין

לטענת המבקש, החברה מייצרת או משווקת שמן זית הנושא את שם המותג: Original בעוד שבפועל שמן הזית אינו כפי שסומן “שמן זית כתית מעולה”. כמו כן, הרכב חומצות השמן אינו מתאים להגדרת השמן וחמור מכך – אין לצרוך אותו, וכל זאת תוך הטעית צרכנים והסבת נזק להם

נטען כי במדפים שבסניפי הרשת מוצג המוצר כ”חרדל היינץ” כשהוא לצד מוצרי חרדל אמיתיים, כאשר בפועל אין המדובר בחרדל כלל אלא במוצר נחות יותר המוצג ב”תחפושת” של חרדל והעשוי משיעור דל ומועט ביותר של רכיב החרדל, הנמוך מהשיעור המינימלי החוקי על פי הדין

נטען כי תנובה ומשק יעקבס מפרות את הוראות החוק להגנת כינויי מקור, וכך הן מפרות כינוי מוגן ומטעות את צרכניהן, מאחר שהגבינות המכונות על ידן בשם “רוקפור” אינן מיוצרות בצרפת, רחוקות מלהיות גבינת רוקפור כמרחק הגליל (שם ממוקמות המחלבות שלהן) מדרום צרפת, ואף אינן מתיימרות לעמוד בתנאים הנדרשים

המבקש טוען, כי החברה מספקת ללקוחות ולמעשה מאלצת אותם לקבל מוצרים במשקלים גבוהים בעשרות ולעתים במאות אחוזים מהמשקלים אותם הם הזמינו בשירות האונליין, וכתוצאה מכך הם נאלצים לשלם ביתר בגין “משקל עודף”