לחם חוק

לטענת טמפו, מנורה הודתה בקרות מקרה ביטוח מכוסה ואישרה כי באירוע הנדון נגרם נזק לגג המאגר לקליטת שפכים עקב קריסה פתאומית, וכן הודתה כי פוליסת הביטוח שלה מסוג ביטוח אש מורחב מכסה את המקרה * התביעה נדחתה בטענה לפיה כיסוי קריסה והתמוטטות בפוליסה מחריג אובדן או נזק שנגרמו מבלאי טבעי

לטענת המבקש, החברה מייחסת למוצרים המשווקים על ידה – פטריות שיטאקי ופטריות המאי טאקי – סגולות בריאותיות הכוללות חיזוק מערכת החיסון, איזון מערכות הגוף, עיכוב התפתחות של גידולים, נגיפים וחיידקים, הורדת לחץ דם גבוה, הפחתת רמת הכולסטרול בדם ועוד

בנוסף, על פי התביעה, היצרנית הנתבעת התנתה את השלמת האספקה של הסחורה – בקבוקי שמן זית – בתוספת מחיר בשיעור חד העולה על הסך המוסכם של 2.58 אירו לבקבוק – דרישה אשר משנה באופן מהותי את ההסכם בין הצדדים ויוצרת הפסדים לתובעת

החברה מובילה פירות וירקות מיישובי עוטף עזה לחלוקה בכל רחבי הארץ ולקוחותיה של החברה הם מהגדולים במשק בתחום החקלאות. בחברה טוענים כי מגפת הקורונה הביאה לפגיעה קשה בה ופעילותה השוטפת השתבשה במהלך שנת 2021 בעקבות מצבו הרפואי של בעליה

שתי החברות ביטחו את היקב: איילון ביטחה את יקבי ברקן בפוליסת חבר מושב, מנורה מבטחים ביטחה בפוליסת אש מורחב * בשל שריפה שכילתה כרם שילמה איילון את הפיצוי, וכעת תובעת ממנורה 355 אלף שקל לפי חלקה היחסי

בתגובה טענה החברה בין השאר כי בסניפיה מופיע שילוט המעיד על כך שמשקל האריזה אינו מנוכה ממשקל המוצר. על פי ההסדר, סך הפיצוי לחברי הקבוצה המיוצגת יעמוד על 2.25 מיליון שקל על ידי מתן הנחה רוחבית בגובה של 5% ממחירי כלל המוצרים הנמכרים בסניפי החברה. סכום הפיצוי בהנחה יינתן למשך תקופה של 18 חודשים

המבקש סבור כי רשת חינאווי נמנעת ביודעין מסימון מוצריה כדין וזאת על מנת לחסוך את העלויות הכרוכות בכך, וגם כדי להותיר לעצמה את הגמישות בשינוי מחירים. בבקשה מצוין כי לרוב מסמנת חינאווי את המחירים בשלטים מתחת למדף אך לא על המוצרים עצמם

בתביעה נאמר כי בין הצדדים נחתם הסכם התקשרות להספקת מים ליקב ברקן, ואולם היקב לא שילם לתובעת את המגיע ממנו בגין הצריכה ולפי החשבונות החודשיים הנשלחים לו

חברת עוף עוז התקשרה, בשמה ובשם מגדלים שונים הקשורים איתה, להקים שבע חוות לולים באתרים שונים בדרום הארץ עם אגרוטופ. בסמוך לאחר סיום הבנייה התגלתה בלולים תופעת קורוזיה, חלודה ואף החלה התפוררות של הקירויים הפנימיים של הלולים

המבקש טוען כי לאחר הרכישה של מוצרים, התחוור לו כי על גבי אריזת המוצרים שרכש מופיעים בפועל סמלי מזון אדומים המזהירים מפני ערכי שומן רווי או ערכי סוכר גבוהים, ולמעשה המוצרים אותם רכש אינם מכילים את הערך התזונתי לו קיווה. לדבריו, הסיבה לגילוי המאוחר היה בגודלם המזערי ביותר של סמלי המזון. תגובת נטורפוד: הסימון האדום הוא ברור וקריא ולא מוצנע –  גודל הסימון נגזר מגודל האריזה (התגובה המלאה בסוף הידיעה)