בריאות

לטענת ארומה, חברת היכלי הספורט מתכחשת לזכותה למימוש האופציה להארכת תקופת השכירות בעשר שנים נוספות, בניגוד להסכם השכירות ובחוסר תום לב. תגובת היכלי ספורט: הטענות נשוא פנייה זו חסרות כל בסיס. הנושא כבר נדון בבית המשפט ולאחר דיון שהתקיים בעניין, נדחתה בקשת העותרים לצו מניעה

לדברי המבקש, כאשר הלקוח בוחר לשלם בכרטיס אשראי, הוא מחויב בנוסף למחיר הנקוב על גבי המוצר בעמלה נוספת בגובה של 1-1.5 שקלים

לטענת המבקשת, שופרסל הודיעה לקהל הלקוחות על מבצע בו ניתן יהיה לרכוש את מזון התינוקות האמור תמורת הסך של 64.90 שקל ללא כל תנאי מגביל, אך בפועל הותנתה קבלת ההטבה בשני תנאים מגבילים שלא צוינו במודעת הפרסום

התובעת מעמידה את סכום התביעה לצורכי אגרה על 100 אלף שקל. לדברי התובעת, פנייתה אל הנתבעת בדרישה לפיצוי נדחתה על ידה

לטענת המבקש, אי סימון המוצרים או אי סימון בערכי נטו או אי סימון נכון של המשקל העצמי של האריזה מטעה את ציבור הצרכנים לחשוב ששילמו במיטב כספם עבור המוצר שביקשו לרכוש, כאשר בפועל חלק לא מבוטל מהתשלום הוא תמורת האריזה. מרכול הדרך: אנחנו חנות קטנה שמוכרת מגוון מוצרים ארוזים מיצרנים רבים. אנחנו לא שוקלים ולא יכולים לשקול כל מוצר ומוצר, אלא מציגים את המשקל כפי שרשמה אותו היצרנית

בבקשה נאמר, כי מפעלה של החברה לייצור ועיבוד בשר פעיל ויצרני החל מחודש אוגוסט 2015, אך בשל הממון הרב שניטל לצורך הקמתו ורכישת הציוד החדיש ויקר הערך נושאת החברה בהוצאות כבדות שאין די ברווח התפעולי השוטף כדי לכסותן

לדברי המבקש שביקש לקנות מנה מוגדלת לנכדתו, התברר לו כי בעוד השתייה והצ’יפס מוגדלים בארוחה הגדולה, אין כל שינוי בגודלה של קציצת ההמבורגר או מנת העוף, בניגוד למובטח

לדברי המבקשת, בהתאם לתקן הישראלי “חרדל וממרח חרדל” נקבע כי כמות החרדל אשר תשמש לעשיית המוצר תהיה לפחות 18% במוצר המכונה “חרדל” ו-6% במוצר המכונה “ממרח החרדל” וכי הוטעתה כאשר המוצר הוצג לה כ”חרדל”

לטענת התובע, התנהלותה של ג’פניקה מהווה הסגת גבול בשטחו ומטרד של ממש, הבא לידי ביטוי הן בשל העובדה שהארובה חוסמת את קו הראייה ממרפסתו והן בשל הרעש שהיא מקימה

בתביעה נאמר, כי קפה לנדוור התחייבה לרכוש את מלוא הפעילות של התובע, עסק לממכר קפה ומכונות קפה למשרדים, לרבות המלאי והציוד, בהתאם לשוויים, וכי בראשית ינואר 2016 עברה החזקה בפעילותו, בלקוחותיו ובכל המלאי הציוד לידיה של לנדוור. בפועל, לדברי התובע, החליטה לנדוור, בניגוד להוראות ההסכם, להכיר במלאי וציוד בשווי חלקי בלבד, ובחלוף עשרה חודשים הודיעה לו על הפסקת עבודתו