מינוט סטייק של בלדי
לחם חוק

בלדי מבקשת לאסור על נטו מלינדה וטיבון ויל להשתמש במונח “מינוט סטייק”

18 בינואר 2018

לטענת הנתבעות, מונח זה הוא מונח גנרי ידוע ומקובל בישראל ובעולם ומשמעותו היא נתחי בשר פרוסים דק, וכי הוא אינו סימן מסחר והוא לא הומצא על ידי בלדי ולא נהגה על ידה. לדברי בלדי, היא אינה טוענת כי המציאה את הצירוף “מינוט סטייק”, אלא שהיא הייתה הראשונה להחדירו לשוק באמצעות קמפיין אגרסיבי ויקר שעליו “רוכבות” חברות נטו

מסעדת פוראמה. צילום: אתר המסעדה
לחם חוק

מפעילי מסעדת פוראמה בתל אביב תובעים 190 אלף שקל מ-AIG על נזקים שנגרמו לה מרכב שדרס את באי המקום

16 בינואר 2018

בתביעה נטען כי נהג רכב, שהיה מבוטח על ידי AIG, איבד שליטה ונסע לתוך המסעדה, פגע באורחיה ונעצר כשהוא בתוכה בהותירו אחריו הרס מוחלט. שניים מסועדי המסעדה ונהג הרכב נהרגו. לטענת התביעה, החברה מתמהמת בתשלום הנזק והתנהלה באורח כוחני

לחם חוק

ייצוגית נגד רשת קואופ שופ בטענה שמכרה שוקי עוף כאילו היו בשר פרגית

4 בינואר 2018

לטענת המבקשים, קואופ שופ נוהגת כדרך קבע למכור באמצעות סניפיה שוקי עוף החתוכים ומסודרים כאילו היו נתחי פרגית טריים, באופן שאינה מסירה חלקים אלו מנתחי הפרגית, כך שאלו ייראו כחלק מאותם נתחים. תגובת קואופ ישראל: אנו לומדים את הנושא ופנינו לספק לקבלת התייחסותו

במבה נוגט
לחם חוק

ייצוגית נגד אסם בטענה להטעיה באריזות של במבה נוגט

28 בדצמבר 2017

נטען כי מדובר בהתייקרות סמויה של מוצר צריכה בתכולה מופחתת, בדרך שיווקית מתוחכמת ושנונה, ולכך מתווסף מימד של מצג שווא של “מכירה מיוחדת” ביחס למוצר על מנת להשיא בניגוד לדין את רווחיות המוצר

מקור: ויקימדיה
לחם חוק

נדחתה תביעה נגד אגריאור בטענה שאישרה לאגודה חקלאית לגדל גזר אורגני על אדמה מזוהמת

18 בדצמבר 2017

לטענת התובעת, גידולי שדה אורה, על אף בדיקות מוקדמות שהראו כי בקרקע מצויים חומרי הדברה מסוג DDT ודיאלרין, אישרה לה אגריאור לגדל בחלקות הללו גזר אורגני, אולם בבדיקות שנערכו עם הגעת הגזר לגרמניה נמצאו בו שאריות של חומרי הדברה בהיקפים העולים על המותר על פי התקינה האירופית והוא נפסל לשיווק. תגובת אגריאור: מה שאירע לגד”ש אורה איננו קשור לכללי הפיקוח ולעובדות המקרה * בתהליך הבוררות נמצא כי אגריאור נהגה על פי החוק והתביעה נגדה נדחתה

לחם חוק

ייצוגית נגד רשת המזון אושר עד ואחרים על שיווק תמר לח ללא תווית סימון מוצרים כשהוא לא ראוי למאכל

21 בדצמבר 2017

להערכת המבקשת, כמיליון לקוחות של אושר עד רכשו במהלך השנתיים האחרונות את מארזי התמרים, והסכום בו יש לחייב את הנתבעות בגין שיווק המוצר בניגוד לחוק סימון מוצרים ושיווק מוצר שאינו ראוי למאכל או להפצה בכלל, מסתכם ב-12 מיליון שקל