רשת המזון והמרכולים יינות ביתן נתבעת בבית משפט השלום בחיפה לשלם 50 אלף שקל למרים מלכה, צרכנית קבועה בסניף קריות של הרשת בשדרות ההסתדרות בחיפה. בתביעה, שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר, נאמר כי באחד ההימים בסוף חודש מאי הגיעה התובעת יחד עם בעלה לערוך קניות בסניף בחיפה, ובסיום עריכת קניות ולאחר ששילמה לקופאית בעבור המוצרים שבחרה, בזמן בו עמדה ובדקה את החשבון אשר הונפק לה, ניגש אחד מעובדי הסניף אל הקופאית שערכה את החשבון, הגיש לה שקית חטיף ובקבוק שתייה ריקים, ודרש מהקופאית לחייב את התובעת על אותם מוצרים החשודים כגנובים.
בתביעה נאמר, כי התובעת המושפלת, אשר הייתה המומה למשמע אוזניה, שאלה את עובד הסניף מדוע היא צריכה לשלם עבור המוצרים החשודים כגנובים. בתגובה החל עובד הסניף להטיח בה האשמות, לפיהן היא זו שצרכה את המוצרים החשודים כגנובים במהלך שהייתה בסניף, ולאחר שסיימה לאכול ולשתות מהם, היא השליכה אותם בחנות ללא תשלום בעבורם. עוד טען עובד הסניף, כי האירוע מתועד ומצולם במצלמות האבטחה של הסניף, והאשים אותה בגניבה של ממש, ואף דרש ממנה לשלם עבור המוצרים החשודים כגנובים.
בתביעה נאמר, כי התובעת ההמומה הכחישה מיד את ההאשמות אשר ייחס לה עובד הסניף מכל וכל, וטענה כי מעולם לא נטלה את המוצרים החשודים כגנובים, וכי אין לה כל קשר אליהם ולאירוע הגניבה שהתרחש בסניף. יתירה מזאת, נאמר בתביעה כי התובעת דרשה מעובדי הסניף שנכחו במקום להזמין משטרה לסניף, וזאת בשל אותן האשמות שווא אשר יוחסו לה.
התובעת מציינת, כי האשמות השווא אותן ייחס לה עובד הסניף במשך דקות ארוכות בוצעו באזור קופות הסניף, תוך הרמת קולו עליה ושימוש בטונים גבוהים. זאת, שעה שהסניף היה הומה אדם ולקוחות רבים שהביטו לעברה במבטי אשם מבישים, כך שהיא הצטיירה כעלובת נפש הגונבת מהסניף אוכל ושתייה.
לדברי התובעת, עובד הסניף נענה לדרישתה לגשת ולבדוק את ההקלטה פעם נוספת, ואז התגלה, הפלא ופלא, כי הוא האשים אותה על לא עוול בכפה, ולמעשה הוא התבלבל בייחוס מעשה הגניבה עם אישה אחרת שאינה התובעת.
בתביעה נאמר, כי התובעת המושפלת והמבוישת עזבה את סניף יינות ביתן בבושת פנים, פגועה עד עמקי נשמתה בשל השפלה האיומה שחוותה שעה שהואשמה בגניבה אל מול עיניהם של לקוחות ועובדי הסניף. לדבריה, החמור שבתחושת ההשפלה הוא היכרותה המוקדמת עם חלק מהנוכחים בסניף בעת האירוע.
בתביעה נטען, כי עובד הסניף ביזה את התובעת וייחס לה מעשים והתנהגות מבזים ומשפילים לשווא על לא עוול בכפה, מעשים שבוצעו על ידי אישה אחרת, וכי האשמת התובעת בהאשמות שווא מול קהל אנשים מהווה פרסום לשון הרע, ועל בית המשפט לפסוק לה פיצויים ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע בסך של 50 אלף שקל.
תגובת יינות ביתן: “התביעה התקבלה אצלנו והועברה לטיפול המחלקה המשפטית”.
Leave a Reply