הרבנות הראשית לישראל נתבעת לשלם 5.7 מיליון שקלים לחברת לויתן סחר ומוצרים חקלאיים ממושב בית חנניה לשיווק בשר בטענה להתרשלותה במתן תעודות הכשר לבשר מארגנטינה שנרכש על ידה.
לדברי לויתן סחר, במהלך שנת 2022 היא רכשה כ-630 טונות בשר כשר מיובא מארגנטינה מאת חברת נחום יבוא ושיווק בשר. הבשר נשחט בבתי מטבחיים בדרום אמריקה על ידי צוות שוחטים ובודקים שהפעילה חברת נחום יבוא ושיווק בשר. לדברי לויתן סחר, הבשר שנרכש על ידה נועד לשיווק במהלך פעילותה השוטפת ובעיקר בתקופת חגי תשרי תשפ”ג שהינה תקופת צריכת השיא של החגים, וכי הרבנות הראשית העניקה לבשר תעודות הכשר בחתימת הרב בוחבוט מנהל מחלקת שחיטת חו”ל ברבנות, ובהסתמך על תעודות ההכשר שהעניקה הרבנות, נרכש הבשר על ידה.
לדברי לויתן, סחר הבשר עבר את תהליך השחרור מהמכס כדין הכולל בדיקות ווטרינריות ובדיקת אישור כשרות והועבר למחסניה וזאת לאחר שווידאה כי כל מכולה שרכשה נושאת אישור כשרות רשמי ואותנטי של הרבנות.
בתביעה נאמר, כי במחצית חודש יולי 2022 פרסמה הרבנות מכתב שכתבה ליבואן בו טענה כי נפלו פגמים בהליך השחיטה במפעל, והעלתה חשד בדבר ביצוע שחיטה ללא אישור והבאת הסחורה ארצה תחת שימוש בציון הכשרות שלה.
בהמשך לכך, בחלוף מספר ימים פרסמה מחלקת ההונאה בכשרות של הרבנות “עדכון כשרות מיוחד”, בו בוטלו שורה של תעודות הכשר שניתנו ליבואן, ובכלל זה חלק מתעודות הכשר של הבשר שנרכש על ידי לויתן סחר. הרבנות הודיעה לציבור הרחב ביחס לבשר של הבואן שבוטלו תעודות ההכשר שלו, כי חל איסור על שימוש בתוצרת המיובאת ממפעל זה ויש להחזירה לספק.
לדברי לויתן סחר כ-275 טונות מתוך הבשר האיכותי והיקר נכללו בעדכון הכשרות המיוחד בהיותו בשר שנשחט במפעל האמור בארגנטינה, ומתוכם נמכרו על ידה קודם שהובא העניין לידיעתה 77 טון מהבשר במחירי השוק, כך שהיא נותרה עם 198 טון שבוטלו תעודות ההכשר שלו בידיה.
לטענת לויתן סחר, הסיבה להטרפת הבשר בידי הרבנות אשר הסבה לה הפסדי ענק, לא היתה בשל פגם כשרותי הלכתי בשחיטה, אלא בשל התרשלות, חריגה והפרה של נהלי הרבנות עצמה, בכך שאחד מחברי צוות השחיטה היה אדם שאינו מקובל על הרבנות. לדברי לויתן, התחוור לה כי קצפה של הרבנות יצא על כך שראש צוות השחיטה של היבואן המאושר על ידה, עזב את המפעל ותחתיו הגיע אדם (שאייש את תפקיד “בודק חוץ”) שאינו מקובל עליה.
לטענת לויתן סחר, פניותיה אל הרבנות בבקשה לערוך עימה “הסדר הוגן” ולאפשר לה למכור בישראל את הבשר שנפסל בדרגת כשרות בסיסית כפי שנהגה הרבנות במקרים דומים בעבר, נפלו על אוזניים ערלות, והרבנות עמדה בסירובה להותיר על כנו את תוקף תעודות ההכשר שהיא נתנה. בתביעה נאמר כי כך התובעת שהסתמכה על תעודת הכשר אותן הנפיקה הרבנות, יצאה וידיה על ראשה, והיא נאצה למכור ללקוחות הרשות הפלסטינית או ללקוחות אחרים שלא דרשו תעודת הכשר, 198 טון מהבשר שתעודות ההכשר שלו נפסלו, במחיר הפסד נמוך ממחיר הרכישה, והפסידה בכך מיליוני שקלים, וכן נמנעו ממנה רווחים שהיו צפויים להיות גבוהים בשל איכות הבשר וההכשר ומחירי השוק הגבוהים במהלך תקופת החגים, להם יועד הבשר שנפסל.
תגובת הרבנות הראשית לא התקבלה עד כה.
Leave a Reply