כנס מחקרי גפן היין התקיים בהשתתפות עשרות בעלי יקבים, כורמים ואנשי ענף

הצלחה לכנס ענף כרם היין אליו הגיעו עשרות חוקרים, כורמים וייננים מכל רחבי הארץ. בכנס שהתקיים ב-18 בפברואר, במכללת אוהלו בקצרין, הוצגו המחקרים החדשים והמתקדמים ביותר המתבצעים בשנים האחרונות בתחום ענף כרם היין. הכנס המקצועי נערך ביוזמת מו”פ (מחקר ופיתוח) צפון שבמכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, בשיתוף קק”ל, מכון שמיר למחקר, מועצת גפן היין ומשרד החקלאות.

חיה רק-יהלום, מנהלת מו”פ צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, בירכה על קיומו של הכנס ותרומתו לענף כרם היין הישראלי, הנמצא בתנופה מתמדת בשנים האחרונות וצובר מוניטין, זאת על אף האתגרים הרבים הניצבים לפתחו. לדבריה, “במו”פ צפון מתנהלים כעת מספר מחקרים, שמטרתם לקדם את הענף, לאקלם זנים חדשים ועמידים יותר של גפן, גם כאלה שהמו”פ הביא לארץ, ולספק פתרונות מדעיים למגוון הבעיות עמם נאלצים המגדלים להתמודד. חשוב לנו לסייע לחקלאים לטפח תוצרת איכותית, בריאה וחסינה, על מנת שיוכלו להמשיך להתחרות בהצלחה בשווקי העולם מול התוצרים מאירופה, אוסטרליה וצפון אמריקה. גידול גפנים ליין מהווה חלק משמעותי מהחקלאות בגליל העליון וברמת הגולן עוד משחר ההיסטוריה, מתקופת הברונזה”.

ד”ר עומר קריין, חוקר מו”פ צפון במכון המחקר מיגל, הציג מחקר שהתבצע בכרם מבוא חמה בשיתוף יקב בנימינה, לפיתוח ממשק השקיה מדויק טרם הבציר, לקבלת יבול גבוה ואיכותי יותר בזני הענבים מרלו ושיראז. ד”ר קריין אמר בהרצאה בכנס, כי בכלל זני הענבים האדומים ובענבי מרלו ושיראז בפרט, חלה הצטמקות של הגרגר דווקא לקראת מועד הבציר. “היות והכדאיות הכלכלית של הכרמים לתעשיית היין נמדדת מהצירוף של כמות היבול ואיכותו, הצטמקות הענב עשויה להוביל לפחיתה של 30% במשקל הגרגר, הפוגעת ברווחיות הכרם”, אמר ד”ר קריין והוסיף: “מטרת המחקר הינה פיתוח ממשק השקיה לאחר רמת בריקס 20 (בדיקת רמת סוכר בעזרת הידרומטר) לקבלת איכות ענבים גבוהה, ללא פגיעה בגודל הגרגר והיבול בזנים מרלו ושיראז”.

כחלק מהמחקר נבחנו מספר רמות השקיה בחלקת הכרם הניסיונית, החל מבריקס 18 ועד זמן הבציר ונבדקה ההשפעה של רמות השקיה על היבול ואיכותו בזנים ענבים מרלו ושיראז. המחקר מצא כי בשני הזנים, הימנעות מעקה בשלב התפתחותי זה, תרמה לגודל האשכול וליבול, אך לא מנעה לחלוטין התכווצות הגרגר. מבחינת איכות היין נמצא כי בזן הענבים מרלו, הימנעות מעקה החל מבריקס 20-18 לא פגעה באיכות היין ובזן הענבים שיראז אף השתפרה איכותו. המחקר מציע הפרדת משטר השקיה בין שני שלבי ההבשלה, בשלב הבוחל עד בריקס 20-18, עקת מים תוביל לשיפור באיכות הענב והיין ואילו משלב זה, הימנעות מעקה, תוביל לשיפור ביבול מבלי לפגוע באיכות הענב והיין.

מחקר נוסף שהציגה נועה סימנטוב – השפעת טיפולי “חילון” על עמידות הגפן לפטריית הביטריטיס והרכב הענב והיין. לדברי סימנטוב, “היין הוא מוצר חקלאי שאופיו ואיכותו תלויים רבות בזן הגפן, באזור הגידול, בטיפולים האגרוטכניים בגפן ובתהליך ייצורו. טרואר מתאר את מכלול הגורמים הסביבתיים המשפיעים על איכות היין, טעמו ואופיו, ללא קשר לתהליך הייצור שלו. גורמים סביבתיים אלו, כוללים תנאים בלתי נשלטים כגון: מיקום הכרם, הרכב הקרקע, אקלים, אך גם תנאים נשלטים אשר לכורם השפעה ישירה עליהם באמצעות פעולות אגרו טכניות, המשפיעים על אופן צמיחת הגפן”. הכורמים מתמודדים עם פטריית הבוטריטיס המתפתחת באזור לח, גורמת לעובש האפור, משפיעה על צבע היין, לריחות לוואי, נזקי חמצון והזדקנות מואצת של הענב. הפטרייה עלולה לגרום להפחתה ביבול הגפנים ואיכותם וכך גם לנזקים כלכליים כבדים לבעלי הכרמים.

החוקרת סימנטוב מציינת עוד: “המחקר התמקד בטיפול גפני היין, בטכניקת ה’חילון’ לשימור בריאות הענב ועמידות בפני פטריית בוטריטיס וכן נבחנה ההשפעה על איכות היין בזנים ויוניה וסובניון בלאן. תרומתו של המחקר הינה בחינה מקיפה לטיפול היעיל ביותר כנגד הפטרייה, דבר בעל חשיבות חקלאית וכלכלית רבה. תוצאות המחקר מראות, כי קיימת עמידות גבוהה בגפנים שעברו טיפול ב”חילון” בתקופת הפריחה”. ה”חילון” הינה טכניקה הנחקרת ביותר בענף גידול כרמי היין, בה מדללים חלק מהעלים באזור האשכולות, על מנת לחשוף אותם לקרינה ולהגדיל את זרימת האוויר.

 

מחקר נוסף הוצג על ידי ד”ר מרי דפני-ילין ממו”פ צפון ומכון המחקר מיגל שעסק באקלום ופיתוח זני גפן היברידיות, תוצרי הכלאה של הגפן האירופאית הרגישה, Vitis Vinifera, עם גפן אמריקאית העמידה למחלות נוף. בנוסף הציגה ד”ר דפני-ילין מחקר המתבצע בחלקת מודל שתנטע בקיבוץ שמיר, שם יבחנו זנים עמידים חדשים שהובאו על ידי המו”פ עבור יין כמותי.

עוד מחקרים שהוצגו: פיתוח ממשקי הדברת עשבים משלבים בכרם היין, מפי ד”ר רן לאטי מנווה יער, מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני); מין הציקדות משפיע על צורת הנזק ועוצמתו בכרם, מפי ד”ר רקפת שרון ממו”פ צפון; תפוצת נבגי אסקה בכרם – פיזור בזמן ומרחב, מפי: ד”ר ורד נאור ממכון שמיר למחקר; אקרית הפקעים של הגפן, השפעתה על היבול והשתנות האוכלוסייה בחורף מפי ד”ר תרצה זהבי משירות ההדרכה והמקצוע (שה”מ) במשרד החקלאות; עמידות הפטרייה מחוללת הקימחון בגפן קוטלי פטריות, מפי ליאור גור ממכון שמיר למחקר.

מארגני הכנס מציינים כי בקרוב ימלאו 40 שנה למהפכת האיכות בענף היין הישראלי, שהחלה בשנות ה-80 של המאה הקודמת והציבה את האיכות בראש סדר העדיפויות על פני הכמות, מה שהעניק דחיפה משמעותית לענף היין הישראלי כולו והפכה אותו למצרך מכובד ומבוקש בשווקים העולמיים. כיום פועלים בישראל יותר מ-350 יקבים. כרמי היין הישראליים משתרעים על פני כ-55 אלף דונם, מרמת הגולן והגליל העליון עד דרום הנגב. היקף ייצור היין בישראל עומד על כ-50 מיליון בקבוקים בשנה, בהם: 77% יינות אדומים ו-23% יינות לבנים ומחזור המכירות השנתי מסתכם בכמיליארד שקל.