האם הסרת המכסים והפיקוח על החמאה הוכיחה את עצמה?

סקירה של משרד החקלאות וביטחון המזון חושפת כי למרות פתיחת השוק והסרת הפיקוח, הצרכן משלם כמעט כפול ממחיר הייבוא * בארבע השנים האחרונות עלה המחיר לצרכן של חמאה מיבוא בכ-28 שקל לק”ג, בעוד שהמחיר אותו משלם היבואן עלה בכ-16 שקל בלבד

הישראלים אוהבים חמאה, והיא מהווה מוצר בסיסי כמעט בכל בית. בשנת 2025, נמכרו ברשתות השיווק כ-6,000 טונות חמאת גוש מייצור מקומי ומיבוא. סקירה חדשה שערכה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות וביטחון המזון מצביעה על תמונה מורכבת בשוק החמאה בישראל, ומצביעה כי מדובר בעוד מקרה קלאסי שפתיחת השוק לייבוא אינה מביאה להוזלת המחירים לצרכן.

בשנים 2021-2020 נפתח שוק החמאה לייבוא וכן הוסרה בו רגולציה של פיקוח מחירים. מנתוני הסקירה עולה כי בשנים שלאחר מכן, נרשמה דווקא עלייה משמעותית במחירי החמאה המיובאת לצרכן: בין שנת 2021 ל-2025 התייקרה החמאה המיובאת לצרכן בכ-74%, בעוד שהחמאה המקומית התייקרה בשיעור מתון בהרבה של כ-23% בלבד.

הפערים שנמצאו לא מתבטאים רק במחיר הסופי, אלא גם במרווחי השיווק. כך, בנובמבר 2021 עמד מחיר החמאה המיובאת לצרכן על כ-38 שקל לק”ג, בעוד שמחיר הייבוא עמד על כ-17 שקל בלבד. בשנת 2025 הגיע מחיר החמאה המיובאת לצרכן לכ-66 שקל לק”ג, כאשר מחיר הייבוא עמד על כ-33 שקל בלבד. כלומר, בעוד שמחיר הייבוא לאורך תקופה זו עלה בכ-16 שקל לק”ג בלבד, המחיר לצרכן עלה בכ-28 שקל לק”ג, ומרווח השיווק של חמאה מיובאת גדל בכ-12 שקל לק”ג לאורך התקופה. נתונים אלו מחזקים את ההבנה כי חלק מההתייקרות נצבר לאורך שרשרת השיווק והקמעונאות, ולא נובע מעלויות חיצוניות.

 

הממצאים מצביעים על כך שגם כאשר השוק נפתח לייבוא והרגולציה מופחתת, אין ודאות שהמהלך יתורגם להוזלה לצרכן. בפועל, חלק מההתייקרויות נובעות מהשפעות של השווקים הבינלאומיים, אך גם ממרווחי השיווק לאורך השרשרת, אשר אינם תמיד מתגלגלים לטובת הציבור. מנגד, אומרים במשרד החקלאות, הנתונים מצביעים על כך שחיזוק הייצור המקומי והוודאות, וכן הגדלת ההיצע, כפי שמקדם המשרד בשנים האחרונות, הם הכלים ליצירת תחרות הוגנת בשוק, הגברת היציבות בענף וכך גם להפחתת מחירים לצרכן ולחיזוק ביטחון המזון ביטחון המזון.