פודטק ישראלי: השקת מוצרים פורצי דרך וחנוכת מרכז קרסו לחדשנות בטכנולוגיות מזון / מאת טלי ברנר

עם פרוס חגי תשרי השיקה חברת שטראוס סדרה של מוצרי Cow free. המוצרים הראשונים שהושקו בסדרה: תחליף לחלב יטבתה וגבינה. הטכנולוגיה פותחה בחברת Imaginary במשך עשר שנים. משקה החלב מופק בטכנולוגיית התססה מדייקת (Precision fermentation). המשקה מבוסס על חלבון ה-BLG. החלבון מיוצר על ידי  פטרייה, ומכיל חומצות האמינו כמו חלב פרה.

המוצר אושר לאחרונה על ידי משרד הבריאות, לאחר שכבר אושר בשנה שעברה על ידי ה-FDA. אישור שיאפשר את שיווקו בארצות הברית.

ייצור חלב ללא פרה מבטיח יתרונות בריאותיים כמו חלב ללא כולסטרול, לקטוז והורמונים הנמצאים בחלב המגיע מן החי. הייצור מפחית משמעותית את פליטות גזי החממה, את השימוש במים ואת ניצול הקרקע, מה שהופך אותו לפתרון ידידותי לסביבה. בהיבט התזונתי ובהיבט הטעם, החלב זהה לחלב פרה – כך על פי דיווחי החברה. עדיין לא טעמתי.

חברה נוספת שהתחילה בפיתוח תחליף חלב המבוסס על חלבון חלב היא חברת Finally foods, שגייסה 1.2 מיליון דולר יחד עם החברה המרכזית למשקאות ורשות החדשנות. החברה מגדלת קזאין, שהוא החלבון המרכזי בחלב פרה, מהווה 80% מחלבוני החלב ונחשב מרכיב קריטי בתעשיית מוצרי החלב. החברה סיימה ניסויי שדה בו הצליחה לגדל את החלבון בתפוח אדמה, חלבון שזהה לחלבון שמקורו בפרה. המוצר בפיתוח.

בתחום החלבון האלטרנטיבי : כ-43% מהחברות בישראל עוסקות בפיתוח חלבון צמחי, 38% חלבון בפרמנטציה מדייקת ו-19% חלבון מתורבת.

מתוך כ-120 מיזמים של פודטק  כ-40 חברות סטארט אפ נמצאות כבר בשלבי פיילוט ומכירות, ביניהן: פנדה, בטר ג’וס, אלפרד’ס פודטק (תחליף גאודה ותחליף נקניק איטלקי עם 18% חלבון). מאמר על החברה פורסם בעיתוננו “חלבון ללא פשרות” – אפריל 2025.

בחודש ספטמבר 2025 נערך טקס חנוכת מרכז קרסו לחדשנות בטכנולוגיות מזון במתחם הפקולטה לביו-טכנולוגיה והנדסת מזון בקמפוס הטכניון בחיפה. מרכז קרסו ומרכז הכט יקדמו חדשנות, מחקר ושיתוף פעולה עם התעשייה בייצור מזון וביוטכנולוגיה. המרכז יקדם חינוך, מחקר וחדשנות בעולם המזון. הוא הוקם במטרה להבטיח המשך הובלת הפודטק בישראל ובעולם.

את האירוע פתח נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, שציין כי בזמנים של צמיחת אוכלוסיית העולם, כאשר ב-2050 צפויה אוכלוסיית העולם להגיע ל-10 מיליארד נפש, מזון הוא האתגר המרכזי. מיגור הרעב ושיפור הביטחון התזונתי הם מהאתגרים העיקריים הניצבים בפני האנושות במאה ה-21. בחזונו של סיון, ישראל היא ההאב לפודטק העולמי.

פרופ’ אסתי סגל, דיקנית הפקולטה להנדסת מזון, מציבה את הטכניון ואת ישראל בחזית עולם החדשנות בתחום המזון, אתגר שמשלב ביו-טכנולוגיה, הנדסה, בריאות, מדעי החיים וקיימות. הייתה גם הרצאת אורח של פרופ’ אלחנדו מראנגוני מאוניברסיטת גלפ בקנדה. ששיתף בפתרונות למוצרים מבוססי חלבון ושומנים בתעשיית הפודטק.

מספר מנכ”לי חברות פודטק, שכבר מציעות פתרונות בשוק, הוזמנו להציג את המוצרים שכבר משווקים בימים אלה. רוב החברות היום מציעות מוצרי B2B – רכיבים לתעשיית הפודטק. שמשפרים מרקם או טעם.

 אשחר בן שיטרית, מנכ”ל רידיפיין מיט, הציג את החברה שהחלה לשווק כבר לפני שלוש שנים מגוון מוצרי בשר לצרכנים. המוצר מוגדר בשר חדש. החברה הוקמה לפני שבע שנים. לדבריו המצב היום הרבה יותר גרוע מבחינת השקעות בתחום  (מאמר על החברה פורסם בעיתוננו “בשר חדש – יש דבר כזה” בפברואר 2025)

חברת MFL) The Mediterranean food lab) מייצרת 6,000 חומרי ארומה שונים. המוצרים מבוססים על פרמנטציה לייצור 250-350 אנזימים מהם מייצרים את מוצרי טעם וריח. מנכ”ל החברה בן-ציון גולדברג הציע תפיסת עולם, שלדבריו היא הבסיס לקיום תחום הפודטק: אהוב את הבעיה, לא את הפיתרון (Love your problem, not your solution).

בהמשך הוזמנו לשיח שישה פנליסטים בוגרי הפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה. את הפנאל הנחתה פרופ’ מרסל מחלוף, דיקאנית הפקולטה לשעבר, ששאלה מהן התובנות המרכזיות איתן הם יצאו לדרכם המקצועית. התשובות היו מגוונות: “פיתוח גישה לפתרון בעיות, ללמוד איך ללמוד, לעבוד בצוות ופיתוח היכולת לעבוד בתנאי לחץ כי הכל יכול לקרות”, “האקדמיה מפתחת את הסקרנות. בתעשייה חייבים לראות את הסוף כבר בהתחלה. להבין את הצרכן וללמוד איך לדלבר (To deliver)”.

כל הבוגרים רואים במרכז קרסו את ההזדמנות ליישם רעיונות בעזרת הציוד המגוון והטכנולוגיות שמציע המרכז הכוללים מעבדות, מעבדות טעימה וליווי אקדמי. הציוד כולל פיסטור תרמי, פיסטור אוהמי, מהמגנים, אקסטרודרים ועוד. עד היום, כדי לקבל שירות כזה צריך היה להגיע להולנד או לשווייץ.

שאלה נוספת שהופנתה לפנליסטים הייתה – איך אתם רואים את עתיד המזון. לדבריהם, “המזון צריך להיות פשוט, זמין, בטוח ובריא”, “הצרכנים רוצים מוצר טעים אבל גם פרסונליות, בריאות, שמירה על הסביבה – את כל אילו יכול לקדם טכנולוג המזון בתעשייה בעזרת הידע שקיים באקדמיה”.

את האירוע חתמה רותי רוסו. רוסו היא עיתונאית, שופטת תוכניות ריאליטי שעוסקת באקטיביזם קולינרי והיא יודעת לייצר דיאלוג במקומות בהם אין דיאלוג. ההרצאה שלה הייתה מבריקה ומרגשת ועסקה בפעילותה בשנים האחרונות במסגרת ה-World Central Kitchen. היא סיפרה על פעילותה בגבול אוקראינה-פולין, כאשר החוויה המכוננת שלה הייתה הכנת סיר של 1,500 מנות גולאש (היא הציגה את המתכון למנה).

גם בסכסוך המתמשך באזורנו, רוסו נמצאת במקומות שמשוועים למנת מזון יומית. בתום הרצאתה ביקשה רוסו מכל הקהל להצטרף אליה ל”ברכת הזן” – בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים.

על פי הערכות (בדוח משרד החדשנות) ההשקעות בפודטק יגיעו ב-2025 ל-6 מיליארד דולר וב-2026 ל-8 מיליארד דולר. הדוח הוא מה-22 במאי השנה.

---

הכותבת היא מהנדסת מזון, מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל וחברה במסדר אבירי הגריל