בית משפט השלום בראשל”צ דחה את בקשתה הדחופה של יבואנית המזון חברת אקווריסטיק לביטול צו הגבלה מנהלי שהוצא על ידי שירות המזון הארצי במשרד הבריאות על שחרורן של ארבע מכולות שיובאו על ידה המכילות גז קצפות.
בהתאם לאמור בצו ההגבלה בראשית חודש אוגוסט היו מאוחסנות במחסני סוכן המכס “אוברסיז” 7 מכולות של מכלי חמצן חנקני (“גז קצפות”) של אקווריסטיק והיא הוציאה מאוברסיז שלוש מכולות במשקל כולל של יותר מ-60 טון והעבירה אותן למיקום בלתי ידוע ללא אישור שירות המזון הארצי ומבלי שהתקיימו התנאים הנדרשים בתעודת השחרור ובערבות.
בהתאם לנטען בצו ההגבלה, היה על אקווריסטיק להעביר לשירות המזון מידע לגבי הרוכש אליו הועברה הסחורה, באופן שניתן לוודא כי השימוש בה יהיה בתחום המזון, וכי היא תאוחסן באופן ראוי, ורק לאחר קבלת אישור זה הייתה רשאית אקווריסטיק להוציא את הסחורה ממחסני אוברסיז. אשר על כן, נאמר בצו ההגבלה, כי החברה הפרה את חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), ועל כן הוצא כנגדה צו הגבלה במסגרתו צוותה להחזיר את שלוש המכולות שהוצאו ממחסני אוברסיז, להימנע משיווק הסחורה מאחר שהוציאה משלוח מזון ממחסני אוברסיז ללא תעודת שחרור, ובנוסף צוותה החברה להימנע מלהוציא את המכולות אשר נותרו במחסני אוברסיז או תכולתן, אלא לאחר ובכפוף לקבלת אישור מהגורמים המוסמכים אצל שירות המזון הארצי.
במסגרת פסק דינו של השופט רפי ארניה נאמר כי דומה שהצדדים אינם חלוקים על כך שגז קצפות עונה על הגדרת “מזון” בהתאם לחוק ההגנה, שכן חמצן דו חנקני משמש בתעשיית המזון לייצור קצפות בבתי אוכל וקונדיטוריות קטנות, ומשכך הוא מהווה חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה, או עיבוד של מזון, ועל כן הוראות חוק ההגנה חלות ביחס אליו.
השופט ציין כי אקווריסטיק רשאית לעסוק בסחר חופשי בגז הקצפות ובלבד שתמסור לשירות המזון את המידע הנוגע לזהותם של רוכשי הסחורה, וכי שירות המזון בדק את רשימת הגופים המפורטים בהצהרת השיווק של החברה ומצא כי אלה אינם עוסקים בחום המזון.
בנוסף, אקווריסטיק מסרבת למסור לשירות המזון את המידע הנוגע לזהותם של הגופים שאליהם שיווקה את שלושת המכולות אותם הוציאה מאוברסיז, וזאת בניגוד למחויבותה לשקיפות כלפי שירות המזון ביחס לזהות הרוכשים, שקיפות שנועדה להבטיח כי הסחורה מיועדת לתחום המזון.
השופט הדגיש כי התנהלותה של אקווריסטיק גוררת אחריה את כל היסודות המקנים לשירות המזון את הסמכות להוציא צו הגבלה, שכן היא יוצרת חזקה לפיה המכירה לא הייתה לצרכי תעשיית המזון אלא לצורך שיווק לקהל הרחב, ומכאן נולדת הסכנה לבריאות הציבור.
השופט הוסיף כי ככל שאקווריסטיק תעמוד בחובת השקיפות הנדרשת ממנה, יועבר הנטל אל שירות המזון להוכיח כי הרוכשים ממנה אינם עוסקים בתחום המזון, ומאליו מובן כי ככל והיא תמציא לשירות המזון את פרטי רוכשי הסחורה שהייתה בשלוש המכולות האמורות בצירוף ראיות תומכות לעסקאות שנעשו, וככל שיתברר כי אלו גופים העוסקים במזון, הרי ששירות המזון מחויב לשקול את הצורך בהותרת צו ההגבלה על כנו.
תגובת אקווריסטיק לא התקבלה עד כה.
Leave a Reply