משרדי החקלאות והאנרגיה מקדמים תקנות לאיסור דיג מכמורתנים בקרבת תשתיות גז ונפט

לאחרונה התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא תיקון תקנות הדיג. התיקון, כך הוסבר במשרדי החקלאות והאנרגיה, נדרש כדי לשמור על הרציפות האנרגטית של מדינת ישראל, וכן כדי לשמור על הסביבה הימית והדייגים עצמם, זאת מחשש של פגיעת ספינת מכמורת בתשתית גז טבעי ונפט.

משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד האנרגיה והתשתיות מקדמים תקנות משותפות שיאסרו את פעילות דיג המכמורתנים בקרבת תשתיות גז ונפט על מנת למנוע פגיעה בתשתיות אסטרטגיות בסביבה הימית. במסגרת זו יתווסף סעיף לתקנות הדיג, שעניינו קביעת אזורים אסורים לדיג בקרבת תשתיות גז טבעי ונפט בים התיכון, וזאת ביחס לשיטת הדיג מסוג מכמורת. בדיון סוכם שהתקנות אושרו בצו שעה לתשעה חודשים.

נמסר משרד החקלאות רואה בציבור הדייגים חלק חשוב בחקלאות הישראלית וחלק מביטחון המזון של אזרחי ישראל, המספקים דגים טריים מהים התיכון, שהינם חלבון איכותי וחשוב ומשכך המשרד משקיע מאמצים רבים לשימור משאב הדגה למען הדורות הבאים ולמען שמירה על הסביבה, תוך כדי שמירה על קיום ממשקי דיג הולמים אשר יביאו לפגיעה מינימלית, ככל הניתן בדייגים המתפרנסים מענף חשוב זה.

כחלק משלים מתיקון התקנות, אכיפת האיסור בתקנות הדיג תתקיים באמצעות יחידת האכיפה הימית ברשות הטבע והגנים, הפועלת מכוח הסמכה של משרד החקלאות . זאת, במסגרת סיכום תקציבי בין רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, משרד האוצר ורט”ג להעמדת כ-2.5 מיליון שקל בשנה לטובת פעילות האכיפה בהסכם לחמש שנים, בנוסף על התקצוב השוטף של משרד החקלאות לנושא בהיקף של כ-2.5 מיליון שקל לשנה. בישראל נכון להיום, יש ל-16 ספינות דיג מכמורת ברישיון מתוכן רק עשר פעילות.

באתר החברה להגנת הטבע מביעים התנגדות כוללת לדיג מסוג זה. נכתב שם כי דיג מכמורת נחשב להרסני ביותר מבין שיטות הדיג, כשהנזקים הישירים והעקיפים של ענף זה נחשבים לאחד מהאיומים הגדולים על הסביבה הימית.

בשיטת דיג לא סלקטיבית זו שיעור שלל הלוואי – דגיגים צעירים, מינים לא מסחריים ומינים מוגנים – המושלכים חזרה לים לרוב כשהם מתים, גבוה במיוחד. בישראל, אחוז שלל הלוואי מתוך סך השלל עומד על 50%, כשמרבית המינים העולים ברשת חסרי ערך מסחרי.