כולם רוצים לכתוב ממואר, הדחף מגיע עם היציאה לגמלאות. הם אומרים ואומרות: “חייתי חיים שלמים, עברתי עם המדינה משברים ושיאים ואין לנו ארץ אחרת, חוויתי חוויות מיוחדות, הקמתי משפחה, יש לי סיפור חיים שמעניין לשתף אותו בעיקר את המשפחה והילדים. אבל איך מתחילים? איך כותבים? ואז נרשמים לקורס כתיבה.
מועדון הכתיבה שלנו הוא מועדון “אבירות השולחן העגול” , כמו זה מאגדת המלך ארתור. אנחנו נפגשות כל שבוע וכותבות. יש גם שיעורי בית שמקריאים למנחה ולחברות, במפגש הבא. אולי זה המפגש בסלון ביתי סביב שולחן עגול, אולי רצף המפגשים כבר מ-2019, אולי התמהיל האנושי, אולי המנחה שמצליחה להפתיע אותנו כל שבוע מחדש במבט רענן על חיינו ולהוכיח שוב ושוב שכתיבה היא שריר שאפשר לפתח בחדר הכושר הייחודי שהיא הקימה ובמערכי השיעור שהיא הגתה. כל אילו ועוד מביאים אותנו לצורך וליכולת לחלוק באופן מופלא רסיסים מחיינו, ללמוד לספר סיפור. ויש גם רצון לחלוק חוויה חושית-פיזית – בארוחות קונספט.
כל סיפור שאנחנו כותבות מביא משהו מתמצית חיינו. כל מספר חודשים אנו עורכות ארוחת קונספט. גם לארוחות מביאה כל אחת מבט לחייה – דרך המנה.
למה הפעם ארוחה יוונית? – כי המנחה ואחת מאיתנו ספגו לאחרונה את אווירת האי כרתים וזו הזדמנות לחלוק. כל אחת בחרה מנה יוונית קלאסית. וכך הורכבה ארוחה יוונית מרכיבים וטעמים אופייניים בפרשנות אישית. את הארוחה ליווה יין אדום מיקב מקומי – תישבי. קברנה סובניון 2023. אלה הסיפורים ושמות הנשים מאחוריהם שמורים במערכת.
מנת עלי גפן הגיעה מהכרם בקיבוץ – “תמיד אהבתי את הכרם, אהבתי לבצור ענבים המתחבאים בין העלים המזכירים אצבעות כף יד. ענבים אוכלים, אבל עלים – מה פתאום? עד שהתוודעתי לשכנינו הערבים אצלם היינו מתארחים מדי פעם, אוכלים עלי גפן שטעמו לי מאוד. היכן אמצא עלי גפן טריים ברעננה? קניתי צנצנת עלי גפן ועל פי מתכון שהעביר לי בני, הכנתי והשווצתי בפני עצמי ובפני חברותי על המראה המלבב של הממולאים בסיר. אחרי שעה של בישול לא התאפקתי וניסיתי אחד. אוי לבושה, העלים נשארו עציים ולא הוסיפו מאום למילוי האורז ואף חיבלו בטעמו. כך להגיש? נענשתי. אף אחת לא נגעה בעלי הגפן שנשארו מיותמים בכלי המזמין שלא הצליח להזמין. וגם הצנצנת שהכילה את העלים גלשה לי מהיד ונשברה לחתיכות שהגיעו עד הסלון”.
המוסקה – אני אוהבת מוסקה. “במסעדה יוונית זו המנה שאני מזמינה. כשהוחלט שנושא ארוחת סיום העונה יהיה יווני, מיד הודעתי שאני אכין את המוסקה. הפעם עם אתגר – מוסקה טיבעונית, כמחווה למנחה שלנו. חצילים, תפוחי אדמה ובצל הם הרכיבים הקלסיים. במוסקה שלי את הבשר הקצוץ החליפו עדשים אדומות. החוויה שהובטחה – קוימה זו הייתה מוסקה כהלכתה. כמו המוסקה זיכרונות בית אבא ואמא והקמת המדינה נבנו בשכבות עומק משמעותיות והם הרכיבים המלווים ומשפיעים עלי ועל פועלי והשפעתי על מערכות חשובות בחיי המדינה”.
הסלט היווני הקלאסי מביא את כל הסיפור. העגבנייה – כאילו זו הפעם הראשונה. האדום הזה נזל לה על האצבעות. המלפפון חיכה לה בצד, קריר. היא פרסה אותו עבה – כמו שסבתא שלה אמרה לה “שהשיניים יעבדו, שלא ישתעממו”. היא פתחה את קופסת הזיתים כאילו היו תיבת אוצר. השחור המבריק החזיר לה את יוון. הטברנה ההיא, המוסיקה מהרחוב, הבחור ששאל אותה מאיפה היא באה והיא ענתה לו – “תל אביב” והוא אמר “זה איפה שאני רוצה לבקר”. והמוסיקה היוונית שמביאה איים של חופש, רחש של גלים ובעיקר צלחות נשברות. “כמו המנה אני אוהבת להביא למפגשי הכתיבה סיפורי ריגול ופשע מקפיאי דם מרחבי העולם והשפעתם על חיי והסובבים אותי”.
ממרח החצילים בטעם כבד. “ריח החצילים עלה באפי ונזכרתי במטבח של אמא שלי ובמחבת שבו הייתה מטגנת את החצילים, כשהאדים עלו מהכיריים והריח החזק של הבצלים והשומים מבעד למכסה הסגור היה מתפרץ ומפיץ אדים חמימים המיתמרים כמו עננים לבנבנים. הזיכרון המתוק הזה צרוב במוחי. גם בסיפורי אני תמיד מתרפקת ומתגעגעת לימי ילדותי. אני משמרת אותם גם דרך טעם המנה”.
הטורטיות הממולאות בתרד, “בצל מטוגן, גבינה מלוחה וגבינה צהובה מגורדת, מתובלות בתבלינים ומטוגנות במחבת. מביאות את טעמי חיי מלאי ההרפתקאות, הטעמים והתבלינים במקומות שונים בעולם”.
המנה המפתיעה הייתה הציזיקי. מנת חובה בכל ארוחה יוונית. בטעימה הראשונה הבליחו טעמי הרכיבים הנכונים יוגורט עיזים נועז שום / מלח / שמיר / מלפפון שלתוכם נמהלו טעמי שלושת הרכיבים המפתיעים של שמנת חמוצה / חצאי ענבים ודבש. טעמים אילו הקפיצו ציזיקי מפתיע, מרענן, מאוזן בטעמיו – איך היוונים לא חשבו על זה עד עתה?
לקינוח עוגת קרם יוגורט ותבלינים בטעם של עוד. “הנושא האהוב עלי והמעניין אותי כל חיי הוא מזון ואוכל טוב. אני אוהבת לחקור אותו, לכתוב אותו ובעיקר לחוות אותו”.
הטעמים סובבים אותנו סביב השולחן העגול, סביבו אין חשוב יותר או פחות. סביבו אין סודות. כל אחת הביאה אל הסעודה את הטקסט הייחודי שלה. במפגשים הקבועים שלנו, כאשר אנו קוראות ומביאות את הטקסט שלנו אל מרכז השיח, המנחה מאפשרת לכל אחת להיות מלכה לרגע וגם יודעת להוציא מהטקסט את טעמו המיוחד. כל תשומת הלב בחוויה, בין אם היא דמיונית או פיסת חיים. ובארוחה הערב, הטעמים והריחות נטעמים והדמיון הפליג אל הטברנות, חופי הים הכחולים והמוזיקה.
אנו יושבות ערב שלם סביב שולחן עגול במעגל שקראנו לו “הדירקטוריון”. כל ההחלטות מתקבלות פה אחד וכך גם נטעמות. נוכחת מאוד המארחת. זו שמקבלת את פנינו כל שבוע במאור פנים וברוחב לב, יוזמת, מארגנת ומעצבת כל תחום בו היא מעורבת כבר יותר משמונים שנה.
הכותבת היא מהנדסת מזון, מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל וחברה במסדר אבירי הגריל ובמועדון הכתיבה. משתתפות פעילות: שרה, ג’ודי, ברכה, בתיה, מיכל וגם רותי ושלומית.
Leave a Reply